רמת הגולן היתה ותמשיך להיות סורית         

לפני 50 שנה נכבשה רמת הגולן הסורית ב-1967 בידי הצבא הישראלי, רבבות הסורים ברחו מחשש לחייהם. בתוך כך, נעשו מאמצים להשכיח משאלת הפליטים הסורים, תוך העלמת עובדות, וטישטושן.

העתונאית עירית גל חושפת היום כי בשלהי שנות ה-90 נשלחה מטעם התוכנית "מבט שני" לתעד את סיפורם של הדרוזים בגולן, לבחון, מדוע שמרו אמונים למולדתם הסורית וסירבו לקבל על עצמם את האזרחות הישראלית... במהלך התחקיר הופתעה לגלות כי עם פרוץ מלחמת 67׳, הייתה רמת הגולן מאוכלסת באזרחים סורים וכי הדרוזים שנותרו שם היו רק מיעוט מתוכם. חיפשתי עדויות, ומצאתי באנציקלופדיה כי בעת כיבוש הרמה הסורית התגוררו בגולן יותר מ-100 אלף בני אדם. אמרה.

במהלך התחקיר והצילומים העידו חיילים שלחמו ברמה, בני קיבוצים ומושבים תושבי עמק הירדן כי רמת הגולן שנתפשה בתודעה הישראליות כשוממת וריקה מאדם הייתה מיושבת באזרחים בדיוק כמו הגדה המערבית עם כיבושה. הכתבה צולמה ונערכה, אולם כבר עם שידור הפרומו הגיע בריצה ראש הדסק לענייני ערבים ודרש לעצור את שידורה, כאשר אמר כי מעולם לא היו אזרחים בגולן.?!

עם פרוץ מלחמת 67׳, התגוררו ברמת הגולן בין 130,000-150,000 בני אדם, מרביתם אזרחים שחיו בכ-275 ערים וכפרים ובהם עיר המחוז אל קוניטרה שבה התגוררו כרבע מכלל התושבים, מיעוטם אנשי צבא ובני משפחותיהם .

האזרחים תושבי רמת הגולן ביקשו לעצמם מחסה באזורים בטוחים מפני ההפגזות, בהמתנה להפסקת האש על מנת שיוכלו לשוב אל בתיהם. אולם עם תום הקרבות לא הצליחו לחזור, מפני החיילים הישראלים פתחו אש לעבר החוזרים על מנת להפחידם.

עירית גל מוסיפה כי תושבי עמק הירדן שהגיעו לרמה עם תום הקרבות העידו על חיילים סדירים שישבו מאחורי שולחנות שנלקחו מהבתים, ואילצו את תושבי רמת הגולן הסורים לחתום על מסמכים לפיהם הם עוזבים את בתיהם ועוברים אל השטח הסורי מרצונם החופשי. ברמת הגולן נשארו כמחצית מתושביה הסורים, שכולם גורשו, והועברו אל מעבר לגבול הרמה למעט בכפרים הדרוזים.

אל עיר המחוז קוניטרה נכנסו שיירות כלי רכב צבאיים וכרוז הודיע ברמקולים כי התושבים מתבקשים לעזוב שאם לא כן הם עלולים להיפגע. לאחר שיצאו את העיר, היא נהרסה עד היסוד. מבני מגורים, מרכזים מסחריים, בתי קולנוע, בתי חולים, בתי ספר, גני ילדים, בתי קברות, מסגדים וכנסיות נחרבו לחלוטין בהפגזות והפצצות אוויריות של הצבא הישראלי. גם תושבי הכפרים שנאחזו בבתיהם נדרשו לעזוב ולצעוד אל עברו השני של הגבול. בימים שלאחר המלחמה הובאו אל הגולן בולדוזרים וטרקטורים מכפרי וקיבוצי עמק הירדן ובמבצע מהיר מאין כמותו נהרסו כול הכפרים עד היסוד, להוציא כמה מבנים שהושארו לצרכי אימונים צבאיים. כמובן הסיפור לא תם והוא נמשך עד היום.

תוך תקופה קצרה התהפך עולמם של עשרות-אלפי בני אדם: אנשי חינוך ורפואה, פקידים, מנהלים, סוחרים וחקלאים איבדו את אדמתם את בתיהם ואת כל רכושם. רק קשישה אחת לבדה שכל העדים כולם זוכרים היטב נשארה באחד הכפרים עוד כמה שנים, עד שהלכה לעולמה.