רמת הגולן היתה ותמשיך להיות סורית-2
לפני 50 שנה נכבשה רמת הגולן הסורית ב-1967 בידי הצבא הישראלי, רבבות הסורים ברחו מחשש לחייהם. בתוך כך, בישראל נעשו מאמצים להשכיח משאלת הפליטים הסורים, תוך העלמת עובדות, וטישטושן.
העתונאית הבמאית עירית גל חושפת היום כי רמת הגולן הסורית שנתפשה בתודעה הישראליות כשוממת וריקה מאדם הייתה מיושבת באזרחים. עם פרוץ מלחמת 67׳, התגוררו ברמת הגולן בין 130,000-150,000 בני אדם, מרביתם אזרחים שחיו בכ-275 ערים וכפרים ובהם עיר המחוז אל קוניטרה שבה התגוררו כרבע מכלל התושבים.
העתונאית עירית גל ציינה כי לאחר הקרבות יצאה אל הפועל תוכנית לפיה החליטה ישראל להתיר לכ-7,000 תושבים דרוזים שחיו בגולן להישאר בכפריהם, מתוך הנחה שבעתיד הדרוזים יעבירו את נאמנותם מסוריה לישראל. קציני הצבא נשלחו לסייר בג'יפים בכפרי הגולן הכריזו בערבית ברמקולים כי כל התושבים מתבקשים לצאת אל נקודות מפגש שליד הגבול, שם העביר הצבא הישראלי את האוכלוסייה שאינה דרוזית לצדו הסורי של קו הפסקת האש. ב-1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות שבא בעקבות מלחמת 1973, קוניטרה חזרה לסוריה כשהיא הרוסה לחלוטין ומועצת האו"ם הרשיעה את ישראל והטילה עליה את האחריות להרס העיר בזדון.
בישראל דאז טענו כי בכוונתם להחזיק ברמה הסורית באופן זמני וישיבו אותה בתמורה להסכם שלום. בפועל, כחודש ימים לאחר המלחמה כבר הוקם בגולן היישוב היהודי הראשון, "מרום גולן" שמו, שמתיישביו ניכסו לעצמם לא רק את האדמות, אלא גם מספר עצום של בעלי חיים ושדות מעובדים. כשנתיים אחרי המלחמה אישרה ממשלת ישראל תוכנית שכללה את סיפוח הגולן ויישובו במתנחלים יהודיים. ב-1981 חוקקה הכנסת ישראל את "חוק רמת הגולן" לפיו הגולן סופח באופן רשמי לישראל. כיום מתגוררים בגולן 22,000 מתנחלים ב-32 יישובים יהודים ובהם העיר קצרין.
במקביל הדרוזים שנותרו בכפריהם ברמת הגולן, מונים כיום כ-24,000 תושבים, שבחרו לשמור על נאמנות למולדתם סוריה, ממנה הופרדו בניגוד לרצונם. ישראל ניסתה לכפות עליהם את אזרחותה, אך הם סירבו לקבלה. שנים מספר הם חיו תחת משטר צבאי וכל פעילות לאומית מצידם נתפשה בידי ישראל כבגידה. רבים מהם הואשמו בריגול, נעצרו ונאסרו לתקופות ארוכות. עד לתחילתו של עידן האינטרנט היו תושבי הכפר מג'דל-שמס נוהגים לעמוד על "גבעת הצעקות" ולקרוא במגאפונים לעבר בני משפחותיהם בצד הסורי שמעבר לגבול. כיום פליטי הגולן וצאצאיהם מונים יותר ממיליון וחצי בני אדם, שממתינים לאותו היום בו יחזרו לבתים השדות העמקים והמעיינות שאם לא ראו אותם הם שמעו עליהם מהאבות לפני שמתו בחיי גלות קשים.
