טראמפ, הכלב והגור
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי איראן "יכולה לעשות בסוריה מה שהיא רוצה. הנסיבות שבהן נאמרו הדברים מעידות כי זו לא הייתה פליטה פה או תוצאה של בורות, כפי שהעריך גורם מתוסכל בישראל, אלא בבחינת אור צהוב מהבהב - איתות בוטה לכל שארצות הברית הולכת ומאבדת עניין במזרח התיכון ואינה רואה בו נדבך חשוב באסטרטגיה העולמית שלה.
מי ששמע את דברי טראמפ המלאים ביום רביעי ובמהלך השבועות האחרונים מבין דבר חשוב נוסף: האסטרטגיה הגלובלית של הנשיא והממשל הנוכחיים בארה"ב מעוצבת ונקבעת בעיקר - כמעט אך ורק - לפי שיקולים ואינטרסים כלכליים. עיקר תשומת הלב האמריקנית ממוקדת כיום במזרח אסיה: בסין שהיא כעת האיום הכלכלי והאסטרטגי העיקרי על ארה"ב, ובצפון קוריאה המאיימת על יפן ודרום קוריאה שהן שותפות הסחר ובעלות הברית החשובות ביותר של האמריקנים בזירת האוקיאנוס השקט שלחופיו שוכנות גם קליפורניה ואלסקה.
במזרח התיכון יש לאמריקנים כעת שני אינטרסים כלכליים מובילים: להבטיח את אספקת האנרגיה מיצרניות הנפט הערביות לכלכלה העולמית כדי שיהיה שוק לייצוא האמריקני וכדי שרוסיה לא תוכל לשלוט במחירי הנפט והגאז ולהתחרות בארה"ב. האינטרס הנוסף הוא למכור נשק אמריקני במיליארדים למדינות האזור בעלות בריתה של ארה"ב.
כל השאר פשוט לא חשוב. טראמפ מתנהג כמו בבדיחה האמריקנית העתיקה על הכלב שיצא ללמד את הגור המתבגר שלו את עובדות החיים. בסוף המסע בטבע אומר הכלב לגור "רואה אתה בני, כל מה שאינך יכול לאכול או ל.... תשתין עליו". אפשר כמעט לשמוע את טרטמפ מספר את הבדיחה ומוסיף: אני לא בעסק, לי אין עניין להשקיע אנשים וכסף במקום שיש בו "רק חול ומוות".
טראמפ כמו טראמפ לא יכול היה להסתפק בעובדות וכדי לחזק את טיעוניו ניפק תערובת של גוזמה ו"פייק ניוז" כשטען שאיראן היום "שונה" בעקבות הסנקציות שהטיל עליה. זה כמובן אינו נכון. איראן היא אותה איראן: היא ממשיכה לייצא נפט ולמרות המצב הכלכלי היא עדיין מצליחה לספק את הצרכים של תושביה.
איראן לא ויתרה על תוכנית הגרעין ומאיימת לחדש אותה. היא ממשיכה לפתח ולנסות בהצלחה טילים לטווח ארוך מכל הסוגים וממשיכה לממן את תנועות ההתקוממות במסגרת מאמציה לזכויות הלגיטימיות של העמים.
לנוכח התנהלות זו וההתנהלות של טראמפ בסיפור הצפון קוריאני על הישראלים להיערך גם לתפנית מפתיעה (לא לטובה) בהתנהלות של נשיא ארה"ב לנושא הגרעין האיראני.
