התפטרות הממשלה בעיראק והאסטרטגיה האמריקנית נגד איראן

הסנקציות לא עזרו, האמריקנים תלו תקווה על המחאות

ראש הממשלה העיראקי עאדל עבד אל־מהדי הודיע (שישי) כי יתפטר מתפקידו עקב יותר מחודש מחאות ומהומות במדינה. זה בא אחרי ההפגנות האלימות בערים נצריה ובגדד שהותירו לפחות 45 הרוגים. מספר הקורבנות בגל המחאה בעיראק שהתחילו באוקטבר הגיע ל- 411 איש.

 באותן המהומות בעיראק, ורק יומיים לפני הודעתו של עאדל עבד אלמהדי, הותקפו גם הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף ונציגות איראן בבגדד. המפגינים הציתו את הבנין מה שהוביל למחאתה החריפה של איראן בפני השגריר העיראקי.

על המניעים שמאחורי ההפגנות בעיראק יש סיבות שונות חלקן לגיטימיות אבל גם יש התערבות של גורמים זרים שמבקשים לשמור על האינטרסים שלהם. מצד אחד יש בעיות כלכליות שגם הממשלה של עבדל מהדי הכירה בהן והודיעה שיש תוכניות לטיפול בהן. אבל גם בעיראק היו גורמים שרכבו על הגל ורצו לקדם את האנטרסים שלהם. אחת מהגורמים והראשון שבהם היא ארה"ב.

מבחינת ארה"ב וגם ישראל, איראן היא האויבת הראשית שצריך להגביל את תחום השפעתה ככל האפשר. משום כי התחזקות איראן באיזור היא סכנה למדיניות של ארה"ב באזור, מה שהתבטא בדבריו שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו.

הוא התראין עם האתר הישראלי ''ג'י אן אס'' (JNS) ונשאל האם הסנקציות נגד איראן חזקות מספיק עד שיגרמו לשינוי בהתנהגות טהראן. בשאלה היתה טמונה הטענה שהסנקציות לא מספיקות וארה"ב מאבדת את כוח ההרתעה שלה מול איראן. פומפאו הודה ברמיזה לזו והשיב כי "יש לנו אופציות רבות בנוגע לאיראן והסנקציות הן רק אחת מהן והנשיא מקווה שיגרמו לשינוי התנהגות איראן".

הוא הוסיף כן יש ניסיון אדיר בארה"ב לשכנע את מדינות אירופה כדי לתמוך בעמדות של ארה"ב כנגד איראן אבל לא הבהיר באיזו מידה הניסיונות הצליחו. מה שברור הוא שארה"ב נשארה לבדה מול איראן. אם כי האירופים לא עשו הרבה כדי לתמוך באיראן ואפילו לא עשו מה שהוטל עליהם בהסכם הגרעין, עם זאת הם גם לא השלימו עם העמדות של ארה"ב במאה אחוז וזה מטריד את האמריקנים.

ובמסגרת זו באים עמדות של מעצמות אחרות שעומדות לצד איראן. אחת מהן היא רוסיה שהדוברת של משרד החוץ שלה מריה זחרובה ביקשה מכל הצדדים בהסכם הגרעין שיעשו את כל שביכולתם כדי לשמור על ההסכם. היא כינתה את פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין כמעשה "לא חוקי" שיצר בעיות בביצוע ההסכם.

דבריה של זחרובה מראים שגם ברוסיה מודעים לכך שמדינות אירופה לא עשו שום דבר כדי ליישם את התחייבויותיהן בהסכם, מה שגרם להפחתת ההתחייבויות מצד איראן.

ארה"ב שרואה את עצמה כיחידה שלוחצת על איראן באמצעות הסנקציות החוזרות ונשנות התחילה באחרונה ללבות את ההסתה נגד איראן במדינות שיש להן יחסים חמים עמה כדי להעביר את הלחץ גם על איראן. זה בא לצד ההפגנות האחרונות בתוך איראן עצמה, שקיבלו לא מעט עידוד מארה"ב. אפשר לנחש שההתקפה נגד הנציגויות של איראן בעיראק והסיסמאות האנטי־איראניות בהפגנות של עיראק ולבנון, באות במסגרת האסטרטגיה החדשה של ארה"ב. עם זאת אין סיכוי שהניסיונות האלה יובילו לשום מקום.