איסלאמופוביה, האסטרטגיה הגזענית של אירופה למאבק ב"אנטישמיות"
-
מחאות נגד איסלאמופוביה
אולי לא תאמינו אבל אנטישמיות ואיסלאמופוביה הן שתי פנים למטבע אחד באירופה. זאת עובדה שמנהיגי אירופה כדי להוכיח שהם לוחמים ב"אנטישמיות" מצדיקים לישראל לרצוח יותר מ-33 אלף פלסטינים. זהו הסטייה האחרונה בדרך למאבק בגזענות ותו לא!
אולי לא תאמינו אבל אנטישמיות ואיסלאמופוביה הן שתי פנים למטבע אחד באירופה. זאת עובדה שמנהיגי אירופה כדי להוכיח שהם לוחמים ב"אנטישמיות" מצדיקים לישראל לרצוח יותר מ-33 אלף פלסטינים. זהו הסטייה האחרונה בדרך למאבק בגזענות ותו לא!
במסגרת האמונה הגזעית של הלבנים באירופה, "אנטישמיות" ואיסלאמופוביה הן כמו תאומות סיאמיות. מבחינה היסטורית, כדי לשמור על יבשה לבנה ונוצרית באירופה, אין מנוס לגרש את המוסלמים ואת היהודים מאירופה.
אמונה שהתגלמה בצורה האלימה ביותר בהקמת ישראל. הקמת ישראל היתה מפעל נוצרי יותר משהיה פרויקט יהודי. לכן, התופעה, נולדה על בסיס של לאומניות לבנה אירופית. עם המצאת ישראל, היהודים נחשבו גזע לבן וישראל נחשבת בעיני רוב הגורמים הפוליטיים באירופה כחלק מ"מסורת" יהודית- נוצרית חדשה שהומצאה ואומצה אחרי 1948.
בשנת 2019, אושרה החלטה ברוב המפלגות של גרמניה שגינתה את התנועה להחרים את הכיבוש בישראל (BDS) ותיארה אותה כצעד אנטישמי.
אך קדם לו, מהלך חשוב נוסף לפיו ההגדרה של "האיחוד הבינלאומי לזכר "השואה" IHRA התקבלה כהגדרה יחידה ל"אנטישמיות".
המהלך היה כל כך מצחיק כי 100 ארגונים בינלאומיים שלחו מכתב לאו"ם וביקשו לדחות את ההגדרה. משום כי ההגדרה היתה ניצול ציני מהתופעה כדי להגן על ישראל מפני כל ביקורת לגיטימות.
לפי ההגדרה כל ביקורת נגד ישראל נחשבת צעד אנטישמי והתוצאה לא תהיה חוץ מדיכוי כל מחאה אזרחית, מעקב פעילים ודחיית כל נאום ביקורתי נגד ישראל והציונות בארה"ב ואירופה.
בנוסף לאיחוד האירופי והמועצה האירופית, כמה מדינות החברות באיחוד כמו אוסטריה, בלגיה, בולגריה, קרובאסי, צ'כיה, דנימרק, אסטוני, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איטליה, לטוני, לטביה, הולנד, פולין, פורטוגל, רומני, סלובאקי, ספרד ושוודיה גם אישרו את ההגדרה.
נכון שההגדרה היא לא מחייבית מבחינה חוקית אך זהו ניסיון לשלילת חופש הביטוי בעתיד הקרוב.
לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, למרות אזהרת הנציבות האירופית, דיווחים בתקשורת הצביעו על עלייה בתקריות "אנטישמיות" וכן באיסלאמופוביה ביבשת זו. עם זאת, בעוד ממשלות אירופיות רבות מתחו ביקורת על חמאס על תקיפת ישראל, במקביל הן מאשרות את רצח אזרחים פלסטינים בעזה על ידי ישראל.
בעוד שממשלות אירופה מקשטות את האנדרטאות הלאומיות ואת בנייני הממשל שלהן בדגל ישראל כאות סולידריות, זהו הדגל הפלסטיני שמנופף על ידי אנשים ברחובות ערי אירופה. אבל קול המחאה והצעדות של תומכי פלסטין, לפני שהוא מגיע לאוזני המדינאים ואלה שעלו לשלטון בזכות הקולות של אותו העם, עומד בפני איסור, דיכוי ועלבונות.
דיכוי עמדות נגד ישראל
הרשויות הפוליטיות באירופה מזכירות בעיקר את הרג 1,400 בני אדם ולכידה של רבים נוספים במהלך התקיפה הפלסטינית, אך, הן מתעלמות מהרצח של יותר מ- 33,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. וגרוע מכך, האהדה של אנשים עם הפלסטינים מופללת!
סופרים פלסטינים כמו אדניה שבלי אינם מוזמנים ליריד הספרים המפורסם בפרנקפורט, שחקן הכדורגל אנואר אל-גאזי מושעה בגלל פוסטים פרו-פלסטינים שלו ברשתות החברתיות.
פוליטיקאים אירופאים אנטי-אסלאמיים כמו שר הפנים הצרפתי ז'רלד דרמנין, שניסה בעבר להוציא מחוץ לחוק הפגנות פרו-פלסטיניות וכן ארגונים לא ממשלתיים פרו-פלסטיניים, נרתמו גם הם לאסור כל צעדת מחאה פרו-פלסטיני באמתלה של "שיבוש הסדר הציבורי" ואף איים בגירוש אזרחים זרים המשתתפים בצעדות אלו.
תחילה, המשטרה הצרפתית דיכאה באכזריות את ההפגנות, תוך שימוש בגז מדמיע ובתותחי מים, אך שוב אלפים יצאו לרחובות והפעם אפילו אלפים הצטרפו לצעדות האסורות.
אותו דבר קרה בגרמניה. מפגינים הגיעו לרחובות לתמיכה בפלסטין והוטרדו בשל השתתפותם במפגשים השלווים הללו ורק בשל הנפת דגל פלסטין.
סואלה ברוורמן, שרת הפנים הבריטית לשעבר, הכריזה גם היא על הסיסמה "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית" כפשע פוטנציאלי. מנגד, משרד הפנים הגרמני הודיע כי זו הסיסמה של חמאס; לפיכך, הודיע תובע המדינה בבוואריה כי העונש על סיסמה זו שווה לעונש על אמירת "היי היטלר" (יחי היטלר).
לבסוף, האליטות הפוליטיות האירופיות שולחות אותות קטסטרופליים לקהילה העולמית: חיי פלסטינים שווים פחות מחיי ישראל. נראה שהלקח העיקרי שלמדו מנהיגי אירופה מהשואה הוא שהסיסמה המפורסמת "השואה לעולם לא תחזור" מתייחסת רק ליהודים ולא לכל עם אחר על פני כדור הארץ!
