פגישת מזכ״ל נאט״ו עם טראמפ

מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, נפגש עם נשיא ארה"ב הנבחר פחות מחודשיים לפני חזרתו של טראמפ לבית הלבן.

דובר הברית הצפון-אטלנטית (NATO) אמר בהצהרה קצרה: "מארק רוטה והנשיא הנבחר של ארצות הברית דנו במגוון רחב של סוגיות בטחוניות גלובליות העומדות בפני הברית".

לפי רויטרס, ראש ממשלת הולנד לשעבר, מארק רוטה, נחשב לאחד ממנהיגי אירופה הטובים ביותר והיו לו יחסי עבודה טובים עם טראמפ במהלך כהונתו כראש הממשלה. לפני הפגישה עם דונלד טראמפ, מזכ"ל נאט"ו ההולנדי ביקש ממנהיגי אירופה להתקשר ולדבר איתו במקום "לדבר על טראמפ".

ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב עורר דאגה לגבי מדיניותו של טראמפ עם בירות אירופה. בממשלו הראשון, טראמפ קרא תיגר על שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני של בעלות הברית משני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי. דונלד טראמפ דרש להגדיל את ההוצאות הצבאיות של המדינות האירופיות החברות בנאט"ו, והוא מתנגד בתוקף לשמירה על מטריית נאט"ו של אירופה על חשבון ארה"ב. נשיא ארה"ב הנבחר רוצה לתת הלוואות לבעלות ברית בארה"ב במקום מענקים. לפני שנפגש עם טראמפ כדי לסלול את הדרך לשיתוף פעולה עם הממשל השני של טראמפ, מארק רוטה קרא למדינות החברות בנאט"ו להגדיל את תקציבי ההגנה שלהן ליותר מ-2% מהתמ"ג.

נכון לעכשיו, ארצות הברית מספקת כשבעים אחוז מהתקציב הצבאי של נאט"ו. נראה שההבדלים בין אמריקה של טראמפ לממשלות אירופה עמוקים יותר מאשר מוגבלות לגידול בתקציב המדינות החברות בנאט"ו. עם תחילת מלחמת העולם השנייה, ביטחונה של אירופה נחשב לאחד האינטרסים הבסיסיים של ארצות הברית, וארצות הברית ידעה שרק על ידי תמיכה ביציבות ובשלום באירופה, היא תוכל להרחיב את כוחה בעולם. שיתוף הפעולה הזה התחזק במהלך המלחמה הקרה ובשנת 1949, בהקמת ברית נאט"ו, יכלה אירופה להמשיך בהתקדמותה ובשיקומה תחת המטריה הביטחונית האמריקאית. לאחר שטראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ב-2016, שיתוף הפעולה הביטחוני הזה התערער. האירופים חשבו שטראמפ הוא נשיא אחר.

מסיבה זו קיוו האירופים לסיום כהונתו של טראמפ. אמנם בממשל ביידן, עם תחילת מלחמת אוקראינה, התמיכה של ארצות הברית באירופה גדלה שוב, אך על פי ה-Foreign Affairs, עלייה זו הייתה זמנית, וכל הפוליטיקאים הבכירים האמריקאים ממפלגות שונות רוצים להגביר את עצמאותה של אירופה ולהפחית את התלות של יבשת זו בארצות הברית. כעת האתגר החשוב ביותר בין אירופה לאמריקה הוא המלחמה באוקראינה. טראמפ רוצה לסיים את המלחמה באוקראינה ולהתפשר עם פוטין. מדיניות טראמפ הזו היא למעשה סימן לפער עמוק בין בעלות הברית משני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי. הדרישה מכל הסכם ביטחוני היא מדיניות חוץ וביטחון משותפת. בהיעדר מדיניות חוץ וביטחון משותפת, שום הסכם ביטחוני לא יחזיק מעמד.

ההשקפה השונה של טראמפ על שיתוף הפעולה האמריקני-אירופי דחפה שוב את ממשלות אירופה להיאבק על הסדרי ביטחון אירופיים עצמאיים. בתגובה לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, הודיע ​​נשיא צרפת עמנואל מקרון כי הביטחון של היבשת הזו לא צריך להיות תלוי בארה"ב לנצח. מקרון קבע: אירופה לא צריכה לתת את סמכות הביטחון שלה לאמריקה לנצח ועליה לפעול עכשיו כדי לא להיחלש במונחים של גיאופוליטיקה. האירופים צריכים לפעול בקנה מידה גדול כדי להגן על האינטרסים שלהם מול ארה"ב וסין. נשיא צרפת כתב ברשת החברתית X כי ברלין ופריז פועלות יחד במסגרת "תנאים חדשים" ליצירת אירופה מאוחדת וחזקה יותר.

הבעיה של אירופה היא שבאיחוד האירופי יש הבדל עמוק בין חברי האיחוד הזה במדיניות החוץ והביטחון המשותפת. כמעצמה גרעינית וצבאית, בריטניה עזבה את האיחוד האירופי ויש לה הבדלים רבים עם גרמניה וצרפת. מדינות מזרח אירופה מתנגדות בתוקף למטריה הצבאית והביטחונית של צרפת וגרמניה. מדינות אלו רוצות שיתוף פעולה ביטחוני וצבאי עם אמריקה כדי לאזן את היחסים המדיניים והכלכליים עם המעצמות הגדולות של האיחוד האירופי. האתגר הגדול של אירופה כעת הוא כיצד לסיים את המלחמה באוקראינה. ללא תמיכה אמריקנית, אירופה לא יכולה לספק את הסיוע הכספי והצבאי הדרושה לאוקראינה להמשך המלחמה.