המשך מדיניות הסנקציות והלחץ המקסימלי של אמריקה נגד איראן

פארס טודיי- בהתאם למדיניות הכפולה של דיפלומטיה וללחץ של ממשל ביידן, אמריקה הודיעה כי תטיל סנקציות נגד 35 חברות וספינות הממלאות תפקיד חשוב בהובלת הנפט האיראני לשווקים זרים.

משרד האוצר האמריקני, הממלא את תפקיד חדר המלחמה הכלכלית של וושינגטון, הודיע ​​שלשום בהתאם למדיניות הלחץ המרבי נגד איראן: "היום, ארצות הברית הטילה סנקציות חדשות נגד 35 חברות (ישויות) וספינות שמשחקות תפקיד חשוב בהעברה "בלתי חוקית" של נפט איראן לשווקים זרים. "פעולה זו תטיל עלויות נוספות על מגזר הנפט של המדינה הזו".

משרד האוצר האמריקאי טען: "הכנסות הנפט מספקות את המשאבים הדרושים לתוכנית הגרעין של איראן, מסייעות לפיתוח מל"טים וטילים מתקדמים, ומספקות תמיכה כספית וחומרית מתמשכת לפעילות הכוחות המזוהים עם איראן".

במאי 2018, ארצות הברית פרשה באופן חד צדדי ולא חוקי מהתוכנית ה-JCPOA והטילה את הסנקציות החמורות ביותר נגד איראן. ממשלו של הנשיא הדמוקרטי של ארה"ב ג'ו ביידן הטיל סנקציות גם על הרפובליקה האסלאמית של איראן על ידי המשך הסנקציות הללו באמתלות שונות ובהתאם לגישה הכפולה של דיפלומטיה ולחץ.

הפעולה החדשה של ממשל ביידן נועדה להגביר את הלחץ על איראן במסגרת המערכה המאורגנת והמתואמת של המערב נגד טהראן עם צעדי הסנקציות החדשים של האיחוד האירופי ובריטניה נגד המגזר האווירי של איראן והספנות האיראנית, במטרה לצמצם משמעותית את הכנסות הנפט של איראן. בנוסף, בעבודה זו, ביידן נכנע להאשמות שהשמיע נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ על הזנחתה של ממשלתו בייצוא הנפט מאיראן.

כמובן, הסיבות של ארה"ב להטיל סנקציות חדשות הן אותם תירוצים החוזרים ונשנים, כלומר מימון תוכנית הגרעין, תוכניות נשק ותמיכה בקבוצות פרוקסי באזור. איראן נמצאת תחת סנקציות חד-צדדיות של ארה"ב, כולל סנקציות נפט, כבר כ-44 שנים.

הטלת הסנקציות האנטי-איראניות בתקופת נשיאותו של "דונלד טראמפ", נשיא ארה"ב לשעבר, לאחר פרישתו מה-JCPOA ופתיחת מסע הלחץ המקסימלי, גרמו לממדים חדשים וחסרי תקדים.

וושינגטון הטילה את הסנקציות החמורות ביותר נגד האומה האיראנית בתקווה להיכנע של טהראן לדרישות הבלתי הגיוניות והבלתי חוקיות של ארצות הברית, שכמובן נכשלו וייכשלו.

הנקודה החשובה היא שמוקד מסע הלחץ המקסימלי של אמריקה נגד איראן מאז עידן טראמפ היתה מניעת יצוא הנפט של איראן. עם זאת, טהראן הצליחה לא רק להמשיך את יצוא הנפט שלה בשיטות שונות ובאמצעים חדשניים, אלא גם להגדיל את היצוא הזה בצורה משמעותית, כפי שהודו גם האמריקאים.

צוות החשיבה האמריקאי "אינטרס לאומי" בדו"ח קבע כי המגמות המקרו-כלכליות של השנים האחרונות היו לטובת איראן, והוסיף: לפי דו"ח סוכנות המידע לאנרגיה, חלה עלייה חדה במחיר השנתי הממוצע של נפט גולמי איראני, מ-29 דולר לחבית בשנת 2020, הוא הגיע ל-84 דולר ב-2022 עקב מגיפת קוביד-19. מאחר שלארצות הברית יש השפעה מוגבלת על מחיר הנפט, העלייה במחירים אפשרה לאיראן למכור נפט ולהרוויח יותר, במקביל לכישלון של ממשל ביידן ביישום סנקציות.

המאמצים של נשיאים אמריקאים, במיוחד דונלד טראמפ, היו להטיל את הסנקציות הקשות והנרחבות ביותר נגד איראן כדי להפעיל דומיננטיות ולאלץ את איראן לקבל את הדרישות הבלתי חוקיות והבלתי הגיוניות של ארצות הברית, כולל בתחום הטכנולוגיה הגרעינית. מדיניות אזורית ויכולות הטילים שלה. הגישה של ממשלת ביידן היא גם המשך לגישת הכפייה של ממשל טראמפ כלפי איראן, שכמובן הוכח כלא יעילה.

עם כניסתו המחודשת של טראמפ לבית הלבן ותחילת כהונתו הנשיאותית השנייה, צפוי כי יפעיל את אותה מדיניות כמו בעבר, כלומר מדיניות הלחץ המקסימלי נגד איראן בממד רחב יותר; מדיניות שהכישלון שלה הוכח פעם אחת בקדנציה הראשונה של טראמפ.

מילות מפתח: איראן ואמריקה, סנקציות אמריקאיות, יצוא הנפט של איראן, כוחה של איראן.