האם תיאוריית "האדם המשוגע" עומדת מאחורי החלטותיו של טראמפ?!

פארס טודיי - אתר The Hill ציין בדו"ח כי הטלת מכסים על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נגד בעלי בריתו במזרח אסיה סותרת את הדיפלומטיה הביטחונית שהובילה להתגברות צבאית ביפן ובפיליפינים

לפי אתר "פארס טודיי",  כלי התקשורת האמריקני המדובר, בדו"ח מציין: בזמן שהטלת המכסים על ידי טראמפ הפכה לכותרות העולם בשבוע שעבר, שר ההגנה האמריקני פיט הגסת נסע לפיליפינים וליפן, וביקר לראשונה במטה הפיקוד ההודו-פסיפיק בהוואי ובמפקדת המפציצים האסטרטגיים בבסיס חיל האוויר אנדרסן בגואם.

לפי האתר The Hill, הוא ביקש להרגיע את בעלות בריתה של ארה"ב באוקיינוס ​​השקט שגם אם ממשל טראמפ יתעניין פחות באירועים באירופה, המחויבות שלו לבלימת סין ולתמוך בשותפות הביטחון האזוריות של ארה"ב נותרה חלק מרכזי במדיניות הביטחון של וושינגטון.

טראמפ הוא התגלמות של ידיד לא אמין, ובכל זאת התחייבויות ציבוריות למנילה וטוקיו הן סימן שמחזק את הסכמי הביטחון ההדדיים שחתמה ארה"ב עם הפיליפינים ב-1951 ויפן ב-1960. הופעתה מחדש של יפן כשחקנית מרכזית בביטחון אזורי התקבלה בברכה על ידי ארצות הברית.

עם זאת, יפן מצאה את עצמה כפופה למכסי 24% של טראמפ. "אנחנו מאוד מאוכזבים ומצטערים שצעדים כאלה יושמו", הודה ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה. נשיא ארה"ב העניק כעת הפסקה של 90 יום ביישום המכסים, הספציפית למדינות שרוצות לנהל משא ומתן עם וושינגטון.

לשם השוואה, הפיליפינים זכו ליחס נדיב, כאשר רק מכס של 17% הוטל. ארה"ב הטילה סנקציות כבדות על שתי בעלות ברית אזוריות חיוניות אחרות: טייוואן עם 32% ודרום קוריאה עם 25% (מכסים על יצוא לארה"ב).

משטר המכסים, בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות, אינו עולה בקנה אחד עם הסכמי הביטחון במזרח אסיה, אשר לא רק מאיים על השגשוג הכלכלי במדינות בעלות הברית, אלא גם משבש את הכלכלה האזורית והעולמית.

נראה שטראמפ מנצל את היתרונות הפוטנציאליים של "תיאוריית האדם המשוגע" המוכפשת במידה רבה; כלומר, הוא צובר נקודות באמצעות אי-חיזוי. אבל קשה לחזות איך בעלות ברית יגיבו, בעוד שהחלטות כמעט דו-מפלגתיות על פריסה צבאית ילוו במדיניות כלכלית מזיקה.

FT

מילות מפתח: ארה"ב, יפן, הפיליפינים, מכס.