מהבמה לרחובות לונדון: ג'ולייט סטיבנסון מדברת בשביל ילדי עזה

בראיון שג'ולייט סטיבנסון Juliet Stevenson העניקה לאחרונה לעיתון הגרדיאן The Guardian בהשתתפותו של בעלה, הבמאי היהודי יו ברודי Hugh Brody, בני הזוג חזרו והדגישו את עמדתם האנטי-ישראלית הנחרצת ותמיכתם בזכויות הפלסטינים

פארס טודיי - השחקנית והמחזאית הבריטית המפורסמת ג'ולייט סטיבנסון מתחה ביקורת על שתיקת התקשורת העולמית בנוגע להריגת ילדים מורעבים בעזה בזמן שהמתינו לאוכל, ואמרה: "הכעס הזה משגע את בני האדם".

אינטלקטואלים ואמנים נמצאים כעת בחזית המאבק בפשעי הכיבוש הישראלי בעזה. בנוסף לקמפיינים הרבים להחרמת "ישראל" ומוסדותיה, מחאות והפגנות המוניות יוצאים לרחובות, כולל קמפיין החתימה הגדול ביותר לאיסור תרבותי מקיף, קריאות "מוות לישראל" בהופעה של הראפר המפורסם "בוב וילן" Bob Vylan, לצד עמדותיהם של חתני פרס נובל, ומחאות של כוכבים בינלאומיים בתחומי הקולנוע, הספורט ואחרים. כל אלה משקפים את התעוררות המודעות התרבותית והאמנותית בשנים האחרונות בנוגע לאופי של הישות הציונית.

ג'ולייט סטיבנסון הייתה אחת הבולטות מבין האמניות הללו בשנים האחרונות, ונקטה עמדה נחרצת נגד הכיבוש הישראלי ומדיניותו. היא הגנה שוב ושוב על זכויותיהם של תושבי עזה, ותיארה את המצב שם כ"אסון הומניטרי גדול". בבריטניה, סטיבנסון ידועה בכך שהיא עוברת מאתרים של צילומים לעמידה ברחובות כשהיא אוחזת בשלטים או נושאת נאומים להגנה על זכויות אדם, שוויון מגדרי וזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית.

בראיון שנערך לאחרונה עם עיתון הגרדיאן The Guardian, בהשתתפותו של בעלה, הבמאי היהודי יו ברודי Hugh Brody, בני הזוג חזרו והדגישו את עמדתם האנטי-ישראלית הנחרצת ותמיכתם בזכויות הפלסטינים.

הם אמרו שהמאבק לשלום וצדק בפלסטין היה חלק מרכזי במערכת היחסים שלהם בת 32 השנים. סטיבנסון הסביר, "תמיד היינו מודאגים מהעניין הפלסטיני. היינו המומים ממה שקרה ב-7 באוקטובר, אבל ככל שההתקפות על עזה הסלימו ומספר ההרוגים עלה באופן אקספוננציאלי, היינו עצובים, כועסים ומודאגים מאוד".

היא ציינה כי "הפחד להיות מואשם באנטישמיות" הוא סיבה מרכזית לכך שרבים נותרים שותקים בנוגע לפשעי הכיבוש הישראלי, והוסיפה כי מוסדות אמנות חוששים לנקוט עמדות ציבוריות עקב האיום של אובדן מימון ותמיכה. "זה גורם לאנשים לאבד את שפיותם", הדגישה.

ברודי מצידו, תיאר את המשוואה "אנטי-ציונות = אנטישמיות" כמשוואה שקרית וכמלכודת אידיאולוגית, והדגיש: "מלכודת זו מאלצת אותי לשקול מחדש את יחסי עם הציונות, אך היא אינה משנה את יהדותי".

הוא המשיך: "כשהייתי צעיר יהודי, ישראל נראתה כמו מקלט בטוח בעולם רווי בחוסר ביטחון, אך אירועי העשורים שבעקבות כך הותירו אותי נאבק בין צורך זה לבין פחד וכעס גוברים על פשעיה של ישראל. בסופו של דבר הבנתי שאפילו שביב האידיאליזם האחרון שהיה קיים נעלם".

הוא הוסיף, "אחרי ה-7 באוקטובר ומלחמת נתניהו שהפכה לרצח עם נגד עזה, הגעתי למסקנה שאנחנו לא יכולים עוד לשתוק, ויש להתמודד עם הפשעים האלה".

סטיבנסון גם ביקרה את "פשיטת הרגל המוסרית" של ממשלת בריטניה ואת סיקור התקשורת הבריטית את האירועים בעזה, אותו תיארה כ"מביש". היא אמרה: "ממכירות נשק לישראל, דרך איסור אירועים פרו-פלסטיניים, ועד ניסיונות לאסור קונצרטים נגד כיבוש כמו "פסטיבל גלסטונברי" Glastonbury Festival, כל הפעולות הללו היו מבישות. באותו סוף שבוע שבו התקשורת תקפה את הראפר בוב וילן על עמדתו, כ-90 פלסטינים מורעבים נהרגו בעזה בזמן שעמדו בתור לאוכל. ואף כלי תקשורת לא סיקר את האירוע הזה! השתיקה הזו משגעת אותך".

בסוף הראיון, אמר סטיבנסון, כשפרצה בבכי: "הסתרת האמת או עיוותה הן בלתי נסבלות עבורי. ילדים פלסטינים נורים, קבורים תחת הריסות, והטרגדיות שילדים והוריהם חווים הן בלתי ניתנות לתיאור... והעולם נותר דומם".

היא סיכמה באומרה, "לא אכפת לי אם העמדות שלי ישפיעו על הקריירה שלי. האם הקריירה שלי חשובה יותר ממה שקורה בעזה? מה שבאמת חשוב לי הוא שכאשר אגיע לסוף הדרך, אוכל להסתכל אחורה ולומר, 'עשיתי את מה שהאמנתי שנכון'".

FT