אירלנד הטילה חרם על ההתנחלויות הישראליות

"פארס טודיי"- בתגובה להתקפות המתמשכות ולפעולות הבלתי אנושיות של הישות הציונית בעזה, החליטה ממשלת אירלנד לאסור את ייבוא הסחורות המיוצרות בהתנחלויות יהודיות בלתי חוקיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

לפיכך, ייבוא מוצרים המיוצרים ביישובים יהודיים אסור ורכישתם נחשבת לעבירה פלילית.

פעולה זו מצד אירלנד מגיעה בתקופה בה ראש הממשלה מייקל מרטין, בישיבת המועצה האירופית האחרונה (26 ביוני), קרא להטיל סנקציות נגד מתנחלים ושני שרים ישראלים קיצוניים, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

ראש ממשלת אירלנד הביע גם דאגה מהמצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה ואמר: על האיחוד האירופי לנקוט צעדים חזקים יותר, כולל השעיית הסכם שיתוף הפעולה עם ישראל, על מנת ליישם סטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם.

תנועת ה-BDS (Boycott, Divestment and Sanctions)  הוקמה במדינות רבות ברחבי העולם, כולל מדינות אירופה, באמצע שנות ה-2000, במטרה להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש, להפסיק את בניית ההתנחלויות, לכבד את זכויות הפלסטינים ולאפשר לפליטים לחזור. חברי תנועה זו ניסו לאלץ את ישראל לשנות את מדיניותה באמצעות סנקציות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות. במסגרת זו, מדינות אירופאיות שונות פרסמו הנחיות הקובעות כי מוצרים המיוצרים בישראל חייבים להיות מסומנים בנפרד, כך שהצרכנים יוכלו להבחין בין מוצרים המיוצרים בישראל לבין מוצרים המיוצרים בשטחים הכבושים.

יישום מדיניות החרם על הסחורות שנוצרו בהתנחלויות, יקשה למעשה על התנאים הכלכליים של תושבי השטחים הכבושים ויפגע משמעותית ביצרנים ובחברות הפועלות בשטחים הכבושים; בעוד שההשלכות החברתיות והפוליטיות של איסור זה הן משמעותיות מאוד. מנקודת מבטם של פלסטינים ופעילי זכויות אדם, פעולה זו היא סמל לתמיכה בינלאומית בזכויותיהם של הפלסטינים ולגינוי הכיבוש, דבר שיסייע להעלות את המודעות העולמית למשבר הפלסטיני.

בהקשר זה, נראה כי החלטתה של אירלנד ומדינות אחרות היא חלק משינוי גדול יותר במדיניות העולמית כלפי הסוגיה הפלסטינית, אשר עלול להפעיל לחץ רב יותר על ישראל לדבוק בפתרונות צודקים יותר המבוססים על המשפט הבינלאומי; אם כי דרך זו דורשת רצון ומאמץ עולמיים נרחבים, במיוחד כנגד ההשפעה הפוליטית והכלכלית של הישות הציונית.

SR/MR