הסלמה חסרת תקדים בחרם האירופי והאמריקאי על אוניברסיטאות ישראליות

"כמעט כל האוניברסיטאות בבלגיה מחרימות את ישראל, בנוסף ל-80 אחוז מהמוסדות האקדמיים בהולנד. מספר גופים בספרד ובנורבגיה הכריזו על צעדים דומים, ומקרים מוגבלים נרשמו באיטליה, אירלנד ושוויץ", אמר עמנואל נחשון, מנהל המטה למאבק בחרם אקדמי בוועדת נשיאי האוניברסיטאות

ועדת נשיאי האוניברסיטאות בישראל מסרה כי תיעדה יותר מ-750 "חרמות מוכחות" על אוניברסיטאות וחוקרים ישראלים מאז תחילת רצח העם ברצועת עזה, כאשר מקרים כאלה הולכים ומתרחבים בחודשים האחרונים.

הוועדה הסבירה כי חלק מהחרמות היו "מוגבלות", כגון סירוב לפרסם מאמרים בכתבי עת אקדמיים או ביטול מענקים לאחר שאושרו, בעוד שמקרים אחרים כללו חרם מוחלט מצד אוניברסיטאות או ארגונים מקצועיים שאסר על כל שיתוף פעולה עם אקדמאים ישראלים.

עיתון "הארץ" דיווח כי עשרות אוניברסיטאות אירופאיות הודיעו לאחרונה כי הן מנתקות את קשריהן האקדמיים עם ישראל.

העיתון ציטט את עמנואל נחשון, מנהל המטה למאבק בחרם אקדמי בוועדת נשיאי האוניברסיטאות, שאמר כי "כמעט כל האוניברסיטאות בבלגיה מחרימות את ישראל, בנוסף ל-80 אחוז מהמוסדות האקדמיים בהולנד. מספר גופים בספרד ובנורבגיה הכריזו על צעדים דומים, ומקרים מוגבלים נרשמו באיטליה, אירלנד ושוויץ".

פרופסור דניאל חיימוביץ', יו"ר ועדת נשיאי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אמר כי החרם האקדמי "דומה לווירוס שמתפשט במערב אירופה מזה כשנה וחצי", וציין כי "ההסלמה הגדולה ביותר התרחשה לאחר חידוש המלחמה בעקבות הפסקת האש במרץ האחרון".

הוועדה ציינה את קיומו של "חרם אפור" בלתי מוצהר, שבו חוקרים אירופאים מתעלמים ממיילים של עמיתיהם הישראלים או נמנעים מחידוש חוזיהם האקדמיים לאחר תום תוקפם.

העיתון ציין כי תוכנית Horizon של מועצת המחקר האירופית הודיעה לאחרונה כי רק תשעה חוקרים ישראלים זכו במענקים מתוך 100 הצעות שהוגשו לתוכנית, סימן ברור לירידה. גם שיעור ההצלחה של ההצעות הישראליות ירד בחמש השנים האחרונות מ-29 אחוזים ל-9 אחוזים.

פרופסור נועם סובל, חוקר במכון ויצמן וחבר במועצה האירופית למחקר, הצהיר כי ירידה זו קשורה ל"חרם שקט", והוסיף: "אנחנו נחשבים כעת לכרטיס אדום, והתמונות והחדשות המגיעות מעזה משפיעות ישירות על דעת הקהל האירופית והאמריקאית".

מצידה, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב ליחסים אקדמיים בינלאומיים, פרופסור מיליט שמיר, אמרה כי "החרם התרכז בארצות הברית, אך מאז מרץ האחרון הוא עבר באופן משמעותי לאירופה, שם אנו מקבלים בין שבעה לעשרה דיווחים על חרמות בשבוע, פי שלושה ממה שהיה לפני שנה".

שמיר הוסיפה כי ניסיונות להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים נמשכים כבר 25 שנה, אך "הם הופכים נפוצים יותר ויותר כיום עקב המראות המזעזעים בעזה והרציחות סביב מרכזי סיוע, מה שמקל על שכנוע אקדמאים אירופאים להחרים".

בתורו, נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופסור אריאל פורת, מתח ביקורת על עמדת ממשלת הכיבוש ואמר: "בכירים בממשלה ובמשרד החוץ אמרו כי הביקורת שלנו תרמה לחרם, כאילו הבאנו אותו על עצמנו. נראה כי הממשלה אינה מייחסת חשיבות לחרם זה, למרות שהמדע הוא מרכיב חיוני בביטחון, בכלכלה ובחברה".

פורת הזהיר כי אי הכללת הכיבוש מתוכנית הורייזון תגרום "נזק משמעותי למחקר המדעי בישראל, הן מבחינת שיתוף פעולה בינלאומי והן מבחינת מימון, והמגזר המדעי אינו יכול להמשיך כפי שהוא תחת החרם הזה".

FT