נמלים ושדות תעופה באירופה מעכבים משלוחי נשק לישראל

על פי מקורות יודעי דבר שהתראיינו בערוץ של 12, ייצור ביטחוני בישראל מסתמך על רשת מורכבת של ספקים בינלאומיים, וכל שיבוש בהגעתו של רכיב קטן, אפילו כזה, עלול להוביל לעיכובים ממושכים ולהשלכות אסטרטגיות ישירות על היכולות הצבאיות של ישראל

פארס טודיי - אירופה עדה להתרחבות חסרת תקדים בפעילות האיגודים המקצועיים המתנגדת להעברת נשק וציוד צבאי לישראל, עקב השימוש הישיר בהם במלחמה על רצועת עזה, אותה מגדירים האיגודים כרצח עם.

תנועות אלו אינן עוד מקומיות או מבודדות, אלא התפתחו לרשת סולידריות חוצת גבולות, המשתרעת על נמלים ושדות תעופה באיטליה, צרפת, בלגיה, יוון, שבדיה ובריטניה, ומשבשות יותר ויותר את שרשראות האספקה הימיות והאוויריות של ישראל, בעוד שקבוצת אנצאר אללה (החות'ים) משבשת את השיט בים האדום.

ככל שפעילויות אלו מתרחבות והשפעתן על שרשראות האספקה הצבאיות של ישראל גוברת, איגודי עובדים אירופיים יוצרים חזית חדשה כדי להפעיל לחץ על ישראל, ומסרבים לאפשר לנמלים ולשדות תעופה אירופיים לשמש כצינורות למשלוחי נשק למלחמת רצח העם.

מרד העובדים

התפתחויות רצופות אלו הגיעו בעקבות צעד מכריע של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לאסור אספקת נשק לישראל, שהוסיף תנופה משמעותית לתנועת האיגודים המקצועיים האירופית.

בתחקיר שכותרתו "איסור הוועדות: כיצד איגודי הנמלים האירופיים מנעו משלוחי ציוד צבאי לישראל", שהכין העיתונאי מילאן צ'רני עבור אתר שומרים וערוץ 12, נחשפים פרטים רגשים על היקף ההולך וגדל של אי ציותם של העובדים למשלוחי נשק לתל אביב.

נמל פוס-סור-מר, הסמוך למרסיי בדרום צרפת, בולט כזירת אחד האירועים הבולטים ביותר. בחודש שעבר, אומר צ'רני, "עובדי הנמל חיפשו באלפי מכולות אחר משלוח ספציפי החשוד כמכיל רכיבי נשק המיועדים לישראל, אשר היה אמור להיטען על הספינה קונצ'יפ Era"".

בשל הקושי באיתור הספינה, יצר ועד עובדי הנמל הצרפתי קשר עם עמיתיו בנמל גנואה האיטלקי, שם הייתה אמורה לעגון הספינה מאוחר יותר, וביקש מהם להיות מוכנים להתערב אם לא ימנעו את מעבר המשלוח. האיטלקים הגיבו במהירות והודיעו על נכונותם לשבש את המסלול.

הסיפור התפתח כאשר ארגון משפטי צרפתי בשם ג'ורדי התערב והגיש ערעור לבית משפט מקומי, מה שהוביל לעיכוב הספינה במשך מספר ימים לפני שהפליגה לבסוף ללא המטען החשוד. "עובדי הנמל סירבו להעמיס את המכולות", אמר עורך הדין וחבר בארגון הצרפתי, אלפונסו דוראדו. "זהו הניצחון הקטן שלנו".

אבל צרפת לא הייתה יוצאת דופן. איגודי עובדים באיטליה, יוון, בלגיה, מרוקו ושוודיה נקטו צעדים דומים, שחלקם לבשו צורה של צעדים ישירים ויעילים שמנעו ממשלוחים צבאיים להגיע לישראל.

השפעות העיכוב

מאמצים אלה, יחד עם הגבלות רשמיות שהטילו מדינות אירופה על מכירה או העברה של נשק, כמו גם איומים מתמשכים של החות'ים בים האדום המשבשים את השילוח מאסיה, חברו יחד כדי להפעיל לחץ גובר על שרשרת האספקה הצבאית של ישראל, על פי התיקיר.

על פי מקורות יודעי דבר שרואינו בערוץ של 12 של ישראל, ייצור ביטחוני בישראל מסתמך על רשת מורכבת של ספקים בינלאומיים, וכל שיבוש בהגעתו של רכיב קטן, אפילו כזה, עלול להוביל לעיכובים ממושכים ולהשלכות אסטרטגיות ישירות על היכולות הצבאיות.

סיפור השיבוש של משלוחים צבאיים בדרכם לישראל מנמל פוס-סור-מר החל באפריל האחרון, כאשר עובדי נמל בדקו משלוח החשוד כמכיל רכיבים למטוסי קרב. גורלו של משלוח זה נותר לא ידוע, אך לאירוע הייתה השפעה משמעותית במהירות על תנועת הספנות.

באמצע יולי, איגוד עובדי נמל פיראוס ביוון הודיע כי עובדיו סירבו לפרוק משלוח פלדה שמיועד לשימוש צבאי לישראל, אשר הועבר מאונייה אחת לאחרת.

בבלגיה, ארבעה ארגוני עובדים קראו לעצור משלוחי חלקי חילוף היו מיועדים למפעל המייצר רכיבים למיכלי מרכבה. משלוחים אלה היו אמורים לעבור דרך נמל אנטוורפן, הנמל השני בגודלו באירופה.

בשוודיה, 68% מחברי איגוד עובדי הנמל הצביעו בינואר להחרים את כל המשלוחים הצבאיים לישראל וממנה, ודוגמאות נוספות מגיעות מנמלים באיטליה ובמרוקו.

הגבלות והשלכות

הלחץ לא הוגבל על איגודי עובדים. גם מדינות הצטרפו להטלת הגבלות ישירות על זרימת נשק. בצעד קולקטיבי, חברות בקבוצת האג, הכוללת מדינות כמו בוליביה, צ'ילה, קובה, קולומביה, מלזיה, דרום אפריקה ואחרות, הכריזו על אמברגו נשק מקיף על ישראל ואסרו על ספינות הנושאות נשק לעגון בנמליהן. לפני כן, ספרד וטורקיה נקטו צעדים דומים כדי להגביל את ייצוא והעברת הנשק לישראל.

המחאות לא הוגבלו על נמלי ים, אלא התפשטו גם לשדות תעופה. בנמל התעופה שארל דה גול בפריז, גילו עובדים שמשלוח של כלי רכב משוריינים שיועדו לחברת אלביט הישראלית היה אמור לעבור דרך נמל התעופה.

משלוח זה התעכב באירופה במשך כמעט חודש לאחר שסגירת המרחב האווירי של ישראל בתגובה לתקיפה האיראנית. מידע זה הפך לרשות מספר איגודי עובדים, מנהגי משאיות ועד עובדי לוגיסטיקה, שתיאמו את מאמציהם לעצור אותו.

ד"ר ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור כי הקמפיינים לאיסור משלוחים צבאיים אינם חדשים, אך הם מתעצמים ומתרחבים עקב המלחמה הישראלית על עזה.

"בעבר, בעיות שרשרת האספקה היו קטנות יותר ופחות שיטתיות, והתמקדו בעיקר בלחץ ציבורי ובפעולות משפטיות. כיום, אנו מתמודדים עם גיוס חסר תקדים של איגודים מקצועיים בינלאומיים, וזה צריך להדאיג את ישראל", הוסיף.

שמיר בורר הזהיר כי ההשלכות של גיוס זה עלולות להיות מרחיקות לכת, והסביר כי בעוד שישראל מנסה להמעיט מערך המחאות, "חוסר היכולת של שירותי הביטחון להשיג רכיב קטן אך חיוני ממדינה אחרת עלול פשוט להוביל להיעדרותו בעת הצורך", מה שלדעתו, "גורר השלכות כלכליות ותפעוליות חמורות, והופך את הנמלים ושדות התעופה האירופיים לזירת עימות חדשה".

FT