שירים למען פלסטין... בפרשת דרכים בין האנושות לתהום
-
האלבום הופק בפיקוחה ובהשתתפותה של הזמרת האוסטרית איזבל פריי
האלבום מתמקד בצמתים שבין הזיכרון היהודי להווה הפלסטיני, ונעשה שימוש ביידיש לא על מנת להנציח את ההתנתקות של היהודי מסביבתו, אלא כדי להזכיר לעולם שכאב וסבל אינם מוצדקים כאשר הם מיושמים על אחרים, והתווה עמדה ברורה וישירה נגד מלחמת ההשמדה שמנהל הכיבוש הישראלי ברצועת עזה. השירים באלבום מתארים את נוהלי הכיבוש כמלחמת רצח עם ורעב שיטתי, תיאור המתנגש במכוון עם הנרטיב הישראלי הרשמי ומציב את הזמרים בעמדה של מחאה מוסרית ופוליטית מפורשת
פארס טודיי - הזמרת האוסטרית איזבל פריי Isabel Frey, מוזיקולוגית ופעילה פוליטית, הוציאה אלבום חדש ביידיש, שפה שמבטאת זה מכבר את סבלם של יהודי מזרח אירופה ואת מאבקם של הסוציאליסטים היהודים שהתנגדו לפשיזם ולנאציזם. כיום, למרות שהיידיש היא בעיקר נחלתן של קהילות יהודיות חרדיות-אורתודוקסיות, אמנים כמו איזבל פריי משתמשים בה מחדש ככלי תרבותי של התנגדות כדי לבטא סולידריות עם סוגיות צודקות, ובראשן הסוגיה הפלסטינית.
האלבום החדש, שכותרתו "שירים לפלסטין: שירי יגון, זעם ואהבה ביידיש" New Yiddish Songs of Grief, Fury, and Love, כולל 17 שירים בהשראת חוויות היסטוריות, תוך שימוש בשפה ובלחן יהודיים מסורתיים כדי לבטא עמדה ברורה וישירה נגד מלחמת ההשמדה שמנהל הכיבוש הישראלי ברצועת עזה. השירים באלבום מתארים את נוהלי הכיבוש כמלחמת רצח עם ורעב שיטתי, תיאור המתנגש במכוון עם הנרטיב הישראלי הרשמי ומציב את הזמרים בעמדה של מחאה מוסרית ופוליטית מפורשת.
האלבום יצא לאור על ידי קולקטיב אמנות יהודי בשם "שירים למען פלסטין", הכולל אמנים מרקעים דתיים ופוליטיים מגוונים שהתאחדו כדי להשתמש ביידיש כדי להתעמת עם מכונת ההרג הצבאית הישראלית ולבטא את הדמיון בין סבלם של הפלסטינים כיום לבין הרדיפות והטבח שעברו יהודים באירופה, במיוחד במהלך מה שמכונה "השואה". בין המשתתפים הבולטים בפרויקט, בנוסף לפריי, נמצאים ג'ו דובקין, בן 42, מפיק, גיטריסט ומשורר ידוע בחוגי אמנות היידיש, וג'וש ואלצקי, אחד המלחינים הבולטים של שירי יידיש מודרניים. האמנים נועם לרמן, מאיה בראון, דניאל קאהן, לינדה גריץ, אסתר גוסטמן ואחרים תרמו גם הם ליצירה, ויצרו מעין מקהלה יהודית שמאלנית המתנגדת לציונות.
In the face of this inhumanity, perpetrated allegedly on our behalf, Jews everywhere are told to fall in line and support it. “לידער מיט פּאַלעסטינע LIDER MIT PALESTINE: New Yiddish Songs of Grief, Fury, and Love” is a collection of 17 original songs that respond with a collective cry of refusal — a shofar blast, to anyone in our communities who can hear it, calling us together on the side of freedom and life.
We are so moved to finally be able to share this project with you, and to reaffirm a commitment that animates so much of the Yiddish culture we hold dear — a commitment to liberation for all.
The album (which includes a booklet with lyrics in Yiddish and English, notes on the songs, and artist bios) is available now to download and stream, and CDs and printed booklets are available to order, at:lidermitpalestine.bandcamp.com
All proceeds from the album will go to Gaza Birds Singing, a project born during the genocide that teaches and supports children in Gaza with the life-giving power of music.
האלבום מתמקד בצמתים שבין הזיכרון היהודי להווה הפלסטיני, ונעשה שימוש ביידיש לא על מנת להנציח את ההתנתקות של היהודי מסביבתו, אלא כדי להזכיר לעולם שכאב וסבל אינם מוצדקים כאשר הם מיושמים על אחרים. בשיר "Falling Walls" , דובקין נזכר בסבלם של היהודים במחנות הריכוז הנאציים, תוך השוואה למה שקורה כיום בעזה. בקול חם וכועס, הוא שר, "אסור להפוך את הפצע הזה לנשק". השיר מבוסס על תערובת הרמונית עשירה, כאשר הגיטרה מניעה את המבנה המלודי, בעוד המנדולינה מוסיפה מגע מתכתי בוהק, והצ'לו מעמיק את תחושת העצב.
"המנון התפוצות" הוא עיבוד מחדש של ההמנון הישראלי "התקווה", אך עם מילים הדוחות לאומיות ומיליטריזם. השיר, המבוצע על ידי שלישיית פריי, אשתר רחקו ובנג'י פוקס, מציג חזון אנושי וחלופי של מולדת, המבוסס לא על גבולות וריבונות, אלא על צדק ושלום. השיר עובד במנגינה מדיטטיבית ובקצב איטי יותר מהמקור, מה שמעניק לו תחושה קהילתית והופך אותו לשירת מזמורים.
בשיר, שכותרתו "לא", הלהקה קובעת שנקמה אינה מביאה צדק, ושדמם של אחרים לא יביא גאולה. המילים אומרות, "מותם לא יחיה את המתים, רעבם לא יהיה לחם שלנו". השיר, המבוצע על ידי אסתר גוסטמן, נשמע כמו הצהרה פוליטית נחרצת, על רקע צ'לו איטי.
מצד שני, השיר "דם קדוש" שואב השראה מתפילה מסורתית ביידיש הקשורה לפוגרומים נגד היהודים. התפילה, המושרת על ידי נועם לרמן, ללא כל ליווי מוזיקלי, הופכת לעמדה מוסרית: "אסלח על חטאים אחרים, אך לא אסלח על חטא שפיכת הדם..." יש להבין את הקריאה הזו בהקשרה המודרני: לעולם לא יהיה עוד טבח, ללא קשר לקורבנותיו או למבצעיו.
השיר "חתיכה מלבי" מספר את סיפורו של חבר ילדות שהפך לציוני שמגן על פשעים. המילים אומרות: "אנו עומדים בפרשת דרכים בין האנושות לתהום". לשיר יש מנגינה מלנכולית, בהובלת הפסנתר ומושלמת בקלרינט רך, בעוד ג'וש ווליצקי שר בנימה הקרובה יותר לסיפור. בעוד השיר "דור הפחד האבוד" מחייה את רוח ההתנגדות בגטו ורשה ומחבר אותה לעזה כיום, ומאשר את אחדות הגורל האנושי אל מול הדיכוי. לינדה גריץ שרה אותו בנימה נרטיבית שהולכת וגוברת בהדרגה, בעוד הפסנתר שמר על פשטות ההרמוניה והעיבוד.
בשיר "עלינו לעצור את רצח העם", המילים חוברו בהשראת הצהרה שפרסמה הקבוצה באוקטובר 2023, ומדגישות את הנכבה המתמשכת ואת הצורך לתמוך בעם הפלסטיני במאבקו. השיר, בביצוען של מאיה בראון ונועם לרמן, הוא בעל סגנון תשואותי משותף, עם חלחן חוזר על עצמו פשוט שניתן לשיר אותה יחד, מה שגורם לו להיראות כמו המנון מחאה פתוח.
בשיר "מי גזר את הדין", דניאל חאן שר ברוח עממית, ושואל: "מי אמר שאנחנו צריכים את האדמה הזאת? ומי שילם בחייו על הבוץ הזה?" השיר כלל עיבוד דרמטי בהובלת פסנתר, עוגב, כינור וקלרינט. הפראזות המלודיות היו קצרות והדרגתיות, ודומות לדיאלוג פנימי עם הנפש ועם ההיסטוריה.
FT
