אין לקוחות אירופאים לפירות ותרופות ישראליים
-
גל של הפגנות ברחבי העולם בקריאה להטיל חרמות על ישראל
סנקציות עולמיות נגד ישראל אינן עוד סתם נייר, אלא הגיעו לחוות ולבתי המרקחת של הישות. כעת לא מיוצאים פירות מחוץ לישות, ואין לקוחות לתרופות ישראליות באירופה
פארס טודיי - בימים האחרונים דיווחו כלי תקשורת בישראל על גלי הסנקציות הכלכליות, המדעיות והטכנלוגיות המתגברים נגד ישראל ברחבי העולם, והשוו מגמה זו ל"צונאמי פוליטי" המאיים באופן משמעותי על שווקי היצוא של הישות. סימנים ועדויות מצביעים על עלייה מתמשכת בדחייה ובבידוד של מוצרים ישראליים בשווקים ותערוכות בינלאומיות, דבר המחליש את מעמדה המסחרי של הישות.
כמובן, היצוא הישראלי קורס בשווקים הגלובליים. ערוץ 12 של ישראל דיווח כי היצוא הישראלי עומד בפני משבר של ממש, שכן העולם מהסס יותר ויותר לרכוש מוצרים המסומנים "תוצרת ישראל". שווקים שונים ברחבי העולם אינם מוכנים עוד לרכוש מוצרים ישראליים במגוון מגזרים, דבר המצביע על החמרה חסרת תקדים של הסנקציות.
"החוות מלאות בפירות רקובים, תרופות ללא לקוחות באירופה, אין עוד סנקציות שקטות; עכשיו הן קולניות וברורות", אמרה ניני גולדפיין, סמנכ"לית חברת הייעוץ הניהולי הישראלית NSG. היא הדגישה כי מצב זה מוביל ישירות להפסדים עבור חברות ישראליות ולירידה משמעותית בסחר החוץ שלהן. חקלאי ישראלי אמר גם כי רשתות סופרמרקטים גדולות נמנעות מרכישת תוצרת חקלאית ישראלית משום שהן מודאגות מתגובות שליליות של הצרכנים. הוא הוסיף כי חוות ישראליות מלאות כעת בפירות שלא מצאו את דרכם לשווקים הגלובליים.
לב הר הוסיף כי חתם חוזה חלוקה שנתי בסך 3 מיליון דולר באירופה, אך החברה נתקלת בקשיים בתערוכות בינלאומיות עקב לחץ פוליטי. בתערוכה בפולין בשנת 2025, הומלץ לו לא לדבר עברית, צעד שתיאר כפגיעה קשה בתדמית החברה שלו. אפילו קוד הסחר הישראלי, שמתחיל ב-792, הפך לעילה לסירוב לרכוש מוצרים.
חברות אסייתיות נמצאות תחת לחץ ציבורי מאז תחילת המלחמה האחרונה, חברות גלובליות נרתעו מלשתף פעולה עם ישראל. היא הוסיפה כי שותפות סחר באסיה ובאוקיאניה דיברו על לחץ משפחתי וחברתי לנתק את שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות ש"משלמות מיסים ל'מדינה' לא מוסרית". מדובר במגמה מדאיגה המשפיעה לא רק על חברות גדולות אלא על כל אזרח ישראלי ובעל עסק קטן, וכי גל הסנקציות הזה מתרחב בקצב מדאיג.
כמו כן, טיסות בוטלו, השקעות נעצרו. בינתיים, ערוץ 13 של ישראל דיווח כי חברת התעופה הזולה ריינאייר מפקפקת בחידוש הטיסות לישראל בחודש הבא, כאשר מנכ"ל החברה אמר כי הוא "לא בטוח שנחזור". ניתוח מורה על כך שסיבות פוליטיות משחקות תפקיד גדול יותר מאשר כלכליות בהחלטה זו. נגה טלמן, כתבת הכלכלה של הערוץ, דיווחה כי ישנן ראיות רבות לכך שחברות זרות מהססות לחדש את פעילותן בישראל, וכי הסיבות שהוכרזו רשמית הן בסך הכל כיסוי לעמדותיהן הפוליטיות בנושא המלחמה על עזה.
מצד אחר, כלי תקשורת ישראליים דיווחו כי אלפי אמנים הצטרפו לקמפיינים להחרמת המשטר של ישראל. אבי סדרין, כתב התרבות של ערוץ 12, אמר כי כ-4,000 אמנים, כולל זוכי אוסקר כמו חואקין פיניקס ואמה סטון, קראו להטיל חרם על הקולנוע הישראלי. שיח זה זכה לתשומת לב רבה בתוך ארצות הברית ומחוצה לה ותומך במפורש בחוסר שיתוף הפעולה התרבותי עם ישראל בנסיבות הנוכחיות.
סנקציות אלו אף התפשטו לאירוויזיון 2026 בווינה. גיל תמרי, פרשן פוליטי של ערוץ 13, אמר כי מדינות כמו אירלנד, סלובניה ואיסלנד איימו לפרוש מהתחרות אם יורשה לישראל להשתתף. ספרד גם תיארה את ישראל כ"מדינה רצחנית" ודרשה את הדחתה מהתחרות, בדומה להחלטה שהתקבלה לאחר מתקפת רוסיה על אוקראינה.
סוגיות אלו הפחיתו קשות את סיכוייה של ישראל להשתתף באירוע. כתב התרבות של ערוץ 11, עמית חירזי, אמר גם כי ההחלטה הסופית על השתתפותה של ישראל באירוויזיון תלויה בהצבעה עתידית של האיגוד המארגן את התחרות, והמשא ומתן הנוכחי אינו מבשר טובות עבור תל אביב.
FT
