אפריקה נגד ישראל: שנתיים של עמדות בלתי מעורערות בנושא עזה

במהלך השנתיים האחרונות, הסולידריות האפריקאית עם תושבי עזה התפתחה לתהליך מקיף של פעולה מוסדית, משפטית, דיפלומטית ועממית, ומיצבה את היבשת בין התומכים הבולטים ביותר של המטרה הפלסטינית מאז פרוץ המלחמה על עזה ב-7 באוקטובר 2023

פארס טודיי - מאז ימי המלחמה הראשונים, האיחוד האפריקאי העלה את רף הרטוריקה. בפסגת הנשיאות שלו ב-2024, הצהרתו האחרונה הדגישה כי המלחמה הישראלית על עזה כתוקפנות ברברית נגד העם הפלסטיני, וקראה לקהילה הבינלאומית לעצור באופן מיידי את האסון ההומניטרי ולהסיר את המצור מעל הרצועה.

לאחר מכן הגיעה פסגת האיחוד האפריקאי בשנת 2025, שסימנה הסלמה משמעותית במצב, במיוחד לאור המלחמה המתמשכת והאסון ההומניטארי המחמיר בעזה. ההצהרה האחרונה של הפסגה קבעה כי המלחמה בעזה כתוקפנות השקולה לרצח עם.

האיחוד קרא לאומות המאוחדות ולמועצת הביטחון של האו"ם להתערב בדחיפות כדי לעצור את האסון ולהטיל סנקציות על ישראל. המנהיגים הדגישו גם את הצורך בשחרור מיידי של אסירים פלסטינים ובפתיחת מסדרונות הומניטריים בטוחים כדי לספק סיוע לאזרחים.

מפסגת 2024 ועד פסגת 2025, התגבשה עמדתה של אפריקה לגישה מאוחדת, נחושה ונועזת יותר כלפי הקהילה הבינלאומית. בפסגה הראשונה, אפריקה אישרה את חזונה המשפטי וההומניטרי בנוגע לתוקפנות הישראלית, ובפסגה השנייה היא העלתה את רף עמדותיה לרמה של עימות דיפלומטי ישיר.

פסגות שותפויות עם אפריקה

עמדתה התומכת של אפריקה כלפי פלסטין לא הוגבלה לפסגות אפריקאיות בתוך אולמות האיחוד, אלא התרחבה לפסגות ופורומים המאחדים את היבשת עם שותפותיה הבינלאומיות, מטורקיה ועד האיחוד האירופי, סין, רוסיה ואחרות. משלחות אפריקאיות מסרו הצהרה מאוחדת המגנה את מלחמת ישראל על עזה. לפיכך, הסוגיה הפלסטינית הפכה למאפיין קבוע של נאומי המשלחות האפריקאיות בכל במה בינלאומית.

גירוש שגריר ישראל

ברמה הפרוצדורלית, בפברואר 2024, קבע האיחוד תקדים היסטורי, ראשון מסוגו, בכך שלא רק השעה את מעמדה של ישראל כמשקיפה, אלא גם מנע ממשלחתה להשתתף בפסגות הנשיאותיות שלה.

העניין הגיע עד כדי גירושו של שגריר ישראל ומניעתו להשתתף בכל אירוע של האיחוד האפריקאי. אירוע זה נחשב לאירוע מכריע ולאינדיקטור לשינוי עמוק בגישות האפריקאיות כלפי ישראל. הוא היווה תקדים פוליטי ומסר מוסרי מהיבשת לעולם. עם החלטה זו, האיחוד האפריקאי הפך לארגון הבינלאומי הראשון שנקט עמדה מוסדית ברורה נגד ייצוג ישראל בישיבותיו, ועבר מעבר להצהרות גינוי לפעולה מעשית המשקפת רצון פוליטי קוהרנטי.

למרות שישראל מיהרה להאשים את האיחוד האפריקאי באנטישמיות, גורמים באיחוד האפריקאי השיבו כי העמדה אינה מכוונת נגד אף דת או מוצא אתני, אלא מגינה על הערכים עליהם נוסד הארגון: שחרור, התנגדות לקולוניאליזם ואפליה נגד גזע.

בית הדין הבינלאומי לצדק

אפריקה לא הסתפקה בהצהרות ובעמדות. דרום אפריקה הובילה את אחד המסלולים המשפטיים החשובים ביותר בהאג, והגישה תביעה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאשמת ישראל בביצוע הפרות חמורות של אמנת רצח העם. בעקבות זאת, בית המשפט הוציא צווים בדרישה לנקוט צעדים למניעת רצח עם ולהבטחת אספקת סיוע, צעד שנחשב באפריקה כניצחון סמלי ומוסרי למשפט הבינלאומי.

המסלול הדרום אפריקאי זכה לתמיכה רחבה ולאימוץ מצד האיחוד האפריקאי ומוסדותיו השונים.

בקרן אפריקה, ג'יבוטי התמקמה מוקדם בשיח המקשר בין ביטחון הים האדום וסחר עולמי במצרי באב אל-מנדב למלחמה בעזה. בדצמבר 2023, הנשיא אסמעיל עומר גואלה קרא לסיום מיידי של הפשע הנורא בעזה.

דורו אישר את תמיכתו במאבקו של העם הפלסטיני להשיב לעצמו את זכויותיו. שבועות לאחר מכן, שר החוץ שלו דאז, מחמוד עלי יוסף, הודיע ​​על הסתייגויות ארצו ממעורבות בהסדרים צבאיים רב-לאומיים במצר באב אל-מנדב. הוא הזהיר מפני השפעת שיבוש הסחר במצר על המסחר הבינלאומי עקב המלחמה על עזה, והדגיש כי טיפול בשורשי המשבר מחייב סיום המלחמה והגנה על אזרחים בעזה.

האיחוד האפריקאי ואנשי תקשורת

תמיכתה של אפריקה בפלסטין לא הוגבלה לרמה הפוליטית, אלא התרחבה לתחום ההגנה על חופש העיתונות ואנשי מקצוע בתקשורת, לאחר שעזה הפכה לאחד האזורים המסוכנים ביותר לעבודה עיתונאית בעולם מאז פרוץ מלחמת ישראל באוקטובר 2023.

יבשת אפריקה התגלתה, הן באופן רשמי והן באופן עממי, כאחד האזורים התומכים ביותר בעיתונאים פלסטינים. מאז השבועות הראשונים של המלחמה, האיחוד האפריקאי הביע את דאגתו בהצהרות מרובות בנוגע לתקיפה מכוונת של אנשי תקשורת בעזה, והדגיש כי מה שקורה מייצג הפרה בוטה של ​​חופש העיתונות והמשפט ההומניטארי הבינלאומי.

בנובמבר 2024, אירח האיחוד, בשיתוף פעולה עם אונסק"ו, כנס בינלאומי לציון היום העולמי לבטיחות עיתונאים באזורי סכסוך, תוך התמקדות במצבם של כתבים בפלסטין.

בצעד חסר תקדים, קבוצת עיתונאים אפריקאים הכריזה על הקמת ברית העיתונאים האפריקאים למען עזה ב-20 באוגוסט 2025. הם קראו לסנקציות נגד ישראל, לחקירות בינלאומיות ולמתן דין וחשבון משפטי על הריגת עיתונאים.

הקואליציה, בשיתוף פעולה עם איגודים מקצועיים מקומיים בכמה מדינות אפריקאיות, ארגנה גם סמינרים למען סולידריות ותערוכות תמונות שתיעדו את סבלם של אנשי תקשורת בעזה.

מרחב תרבותי אפריקאי

הסוגיה הפלסטינית באפריקה לא הייתה רק סוגיה פוליטית או דיפלומטית, אלא סוגיה תרבותית המושרשת עמוק במצפון העמים בייבשת, המשלבת רגשות סולידריות עם ערכי החופש והאנטי-קולוניאליזם שהיוו את הבסיס לזהות האפריקאית.

בשנתיים האחרונות, פלסטין הדהדה ברחובות, בשירים, על ציורי קיר, באוניברסיטאות ואפילו במסגדים ובכנסיות, והפכה לסמל אנושי המגלם את משמעות העמידה האיתנה בזיכרון האפריקאי. מדקר, ניירובי ויוהנסבורג ועד גאנה, ניגריה, אתיופיה, ג'יבוטי ומדינות אפריקאיות רבות אחרות, אירועים שונים הביעו את הסולידריות שלהם עם הפלסטינים.

אירועים אלה הוכיחו כי המטרה הפלסטינית אינה זרה לליבם של האפריקאים, ואינה עוד רק סוגיה פוליטית חולפת, אלא מצפון חי המגדיר מחדש את משמעות הסולידריות האנושית.

האיחוד האפריקאי ופלסטין

בקיצור, יבשת אפריקה, על מוסדותיה, מדינותיה וחברותיה, התוותה בשנתיים האחרונות נתיב תמיכה משמעותי, החל מהחלטות יבשתיות ועד לפעולות משפטיות ופלטפורמות לסולידריות תרבותית ואזרחית.

העמדה האפריקאית התומכת בפלסטין לא נולדה מהמלחמה על עזה, אלא המשך טבעי של שורשים היסטוריים המתוארכים לעידן המאבק בקולוניאליזם ובאפליה גזעית, כאשר תנועות שחרור אפריקאיות ופלסטיניות נפגשו בזירות של מאבק ועקרונות.

מאז תחילת המאה העשרים, אפריקה ראתה את פלסטין כמראה של ניסיונה שלה עם קולוניאליזם, חלוקה וניסיונות מחיקת זהות. שתי הסוגיות הללו הפכו קשורות בתודעה הפוליטית האפריקאית כמטרות תאומות השואפות לשחרור, כבוד וצדק.

מאז שנות ה-60, עם עלייתן של תנועות עצמאות ביבשת, אימץ ארגון האחדות האפריקאית (שהפך לימים לאיחוד האפריקאי) עמדה ברורה ועקרונית בנושא הפלסטיני, וראה בו סוגיית שחרור לאומית לגיטימית לא פחות ממאבקם של עמי היבשת נגד הקולוניאליזם האירופי.

בשנת 1973, במהלך הפסגה העשירית של הארגון באדיס אבבה, התקבלה החלטה היסטורית שהכירה בארגון השחרור הפלסטיני כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, והפכה את פלסטין לאחת הסוגיות הראשונות שאינן אפריקאיות שקיבלו מקום קבוע בסדר היום של האיחוד האפריקאי.

מאז אותו תאריך, נציגים פלסטינים השתתפו בכל פגישות הפסגה וועדות השרים, נשאו נאומים שנתיים בפסגות האיחוד האפריקאי, כמו כן, לפלסטין שגרירויות פעילות ביותר מ-45 מדינות אפריקאיות.

FT