לקראת הקמת בית דין בינלאומי לפשעי המלחמה של ישראל בעזה

הקמת בית דין כזה מהווה לחץ חזק לרסן את יהירותה של ישראל, שאינה נרתעת ואינה חוששת לחזור על פשעיה בעזה במקומות אחרים, בין אם בתוך פלסטין ובין אם מחוצה לה. המומנטום העממי ברחבי העולם, במיוחד בבירות המערב, נותר קיים וילחץ על ממשלות מדינות אלה להשיג דין וחשבון וצדק בפלסטין

פארס טודיי - כאשר היקף הפשעים הבינלאומיים נגד יחידים ועמים מתרחב, הם עולים לרמה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. כאשר היקף ההפללה והגינוי מתרחב והאחריותיות אינה אפשרית באופן שיטתי, נדרשת הקמת בית דין פלילי בינלאומי אד-הוק.

הדבר קרה ביוזמת ברית ה-14 במרץ בלבנון לאחר שהצליחה להעביר הצעה להקמת בית הדין המיוחד ללבנון, שאושרה על ידי מועצת הביטחון. בית הדין המיוחד נועד לחקור את הפיגוע בביירות בשנת 2005 שגבה את חייהם של אזרחים, ובראשם ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי. בית הדין החל את עבודתו ובסיסו שכן בהאג, הולנד.

הצעד הראשון לקראת השגת צדק בינלאומי יעיל בפלסטין הוא תיעוד משפטי מדויק של המתרחש. מאז תחילת המלחמה, התקיימו מאמצים בלתי נלאים של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים במהלך שנתיים אלה של לוחמה רצחנית.

מאמצים אפקטיביים אלה הובילו לכך שארצות הברית וישראל הטילו סנקציות על המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם וארגון "אל-חק/חוק למען זכויות אדם". מספר פעילים הקימו גם בית דין מיוחד בבריטניה, אשר אוסף עדויות בלונדון. זאת בנוסף, כמובן, למאמציהן של מדינות כמו דרום אפריקה, שהצליחו להשיג צו מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

פשעי המלחמה של ישראל שבוצעו במשך שנתיים בעזה הם פשעים שלא פוקעים עם חוק התיישנות. לכן, ההזדמנות להקים בית דין בינלאומי כזה כדי למנוע מפושעי מלחמה להימלט מעונש מוכתבת על ידי הכרח משפטי וחוסר היכולת של מנגנונים משפטיים בינלאומיים להטיל דין וחשבון על המעורבים.

בעוד שארצות הברית, כרגיל, עשויה לעמוד בדרכה של הקמת בית דין כזה או קבלת החלטה כזו, אין בכך כדי לגרוע מחשיבות הפרויקט וניסוחו מכמה סיבות. ראשית, הנסיבות הפוליטיות עשויות להשתנות, כפי שהן משתנות סביבנו מדי יום, וייתכן שיגיע הרגע המתאים להקמת בית דין כזה. שנית, הדרישה להקמת בית דין כזה מהווה לחץ חזק לרסן את יהירותה של ישראל, שאינה נרתעת ואינה חוששת לחזור על פשעיה בעזה במקומות אחרים, בין אם בתוך פלסטין ובין אם מחוצה לה. שלישית, המומנטום העממי ברחבי העולם, במיוחד בבירות המערב, נותר קיים וילחץ על ממשלות מדינות אלה להשיג דין וחשבון וצדק בפלסטין.

הדרך הפוליטית ותוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעצור את המלחמה בעזה אינם קשורים להליך המשפטי של הפשעים שבוצעו שם. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יישאר מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. משמעות הדבר היא שתנועותיו יוגבלו בינלאומיות והוא יהווה נטל על ישראל בטווח הבינוני, הארוך ואולי אפילו הקצר. כלומר, אם ימשיך בתפקידו, המספק לו הגנה וחסינות מסוימת כראש ממשלה. אם יעזוב את התפקיד הזה, סביר להניח שהוא יעמוד בפני מאסר בישראל באשמת שחיתות בפנים ובחו"ל ותביעה בינלאומית בחו"ל. לא מצופה שלנתניהו יהיו חברים רבים בתוך ישראל או מחוצה לה שיספקו לו תמיכה אם המצור המשפטי עליו יתהדק, מבית או בינלאומי. זו שאלה שאיש עדיין לא ענה עליה.

המלחמה בעזה שונה מכל המלחמות הקודמות מבחינת מספר הקורבנות וההרס העצום שגרמה. היא גם הביאה לשינוי חסר תקדים ועמוק בתדמיתה של פלסטין בעולם. היא אינה פחות מחרידה מהפשעים שביצעו הסרבים במלחמת בוסניה, שהובילה להקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר.

FT