אינפוגרפיקה: הסלמת החרם הבינלאומי על ישראל למרות הפסקת האש

למרות שחלפו שבועות מאז הסכם הפסקת האש, ישראל נכשלה לשבור את בידודה הבינלאומי. מראות ההרס בעזה, גופות הילדים הקבורות תחת ההריסות וההאשמות המתועדות בפשעי מלחמה ורצח עם נותרו טריים בזיכרון העולם

ממשלת הכיבוש הישראלית מנסה לקדם את הנרטיב של "חזרת החיים לשגרה", אך המציאות מראה בדיוק את ההפך: העולם מחרים את ישראל מבחינה אקדמית, תרבותית וכלכלית, במסר הולך וגובר לפיו פשעים נגד האנושות אינם ניתנים להצדקה או להתעלמות מהם.

מאוניברסיטאות אירופאיות ועד מוסדות תרבות ואמנות באמריקה הלטינית, מאצטדיונים ועד לשווקים גלובליים, הסירוב ליצור קשר עם ישות שהואשמה בהפרת החוק הבינלאומי וזכויות אדם גובר, בגל החרמות הגדול ביותר שישראל חוותה מאז הקמתה.

ירידה במסחר ובהשקעות

הכלכלה הישראלית מתמודדת עם לחץ גובר כתוצאה מקמפייני חרם.

החרם הטורקי המקיף צמצם את היבוא הישראלי ב-64%.

חברות בינלאומיות מכרו את נכסיהן בישראל מחשש לכעס הציבור.

היצוא של ישראל ירד וזרימת ההשקעות הזרות ירדה מאז תחילת המלחמה על עזה.

כל האינדיקטורים מורים כי החרם אינו עוד קמפיין סמלי, אלא הפך לכוח כלכלי רב השפעה הצור על הכיבוש וחושף את תדמיתו לעולם.

האקדמיה

קריסת שיתוף הפעולה המחקרי בין אוניברסיטאות ישראליות לעמיתותיהן הבינלאומיות.

תוכנית הורייזון אירופה רשמה את השפל הנמוך ביותר של פרויקטים משותפים עם ישראל בשנת 2025.

סירוב גובר לפרסם מחקרים של חוקרים ישראלים או לארח אותם בכנסים מדעיים.

השעיית שותפויות מחקר ומימון אירופיים בתחומי הטכנולוגיה ומדעי החברה.

החרם האקדמי הפך לעמדה ממסדית עולמית, שכן העולם האקדמי אינו מקבל עוד דו-קיום עם מוסדות המעורבים במערכת של אפרטהייד ודיכוי קולקטיבי נגד פלסטינים.

אוניברסיטאות בעולם הפכו לזירה להתנגדות אינטלקטואלית ומוסרית נגד הנורמליזציה עם הכיבוש.

נסיגה תרבותית רציפה

אלפי אמנים ויוצרים ברחבי העולם מצהירים על סירובם לשתף פעולה עם ישראל.

נסיגות המוניות מפסטיבלים ואירועים אמנותיים הנערכים שם.

מוסדות תרבות מערביים מבטלים את מימון הפרויקטים הישראליים מחשש לחרם עממי.

החרם התרבותי שבר את חומת השתיקה והפך את האמנות מכלי בידור לפלטפורמה לחשיפת פשעי הכיבוש.

לחץ ספורטיבי גובר

גוברות הקריאות להשעות את חברותה של ישראל בפיפ"א ובוועד האולימפי.

טורנירים בינלאומיים הועברו מישראל מסיבות ביטחוניות ומוסריות.

מאות ספורטאים מסרבים לשחק נגד קבוצות ישראליות באות סולידריות עם עזה.

כיום, הספורט העולמי הפך לזירה נוספת של מעמד מוסרי: לישות שמבצעת רצח עם אין מקום בסקטור הספורט.

התוצאה: בידוד עמוק

כל הסימנים מאשרים כי החרם אינו עוד פעילות מחאה חולפת, אלא תנועה עולמית מקיפה המשתרעת מהכלכלה ועד לאקדמיה, התרבות והספורט, המשקפת שינוי רדיקלי בתפיסת מול ישראל.

בעוד שתל אביב מנסה לשפר את תדמיתה באמצעות קמפיינים דיפלומטיים ותקשורתיים, מעגל המודעות העממית והמשפטית הרואה את ישראל כפי שהיא באמת מתרחב:

ישראל היא כוח כובש שמנהל אפרטהייד והורג אנשים חפים מפשע ללא מעצורים.

המסקנה: חרם הוא נשק בידי העמים נגד רצח עם

חרם אינו שנאה... אלא עמדה אנושית ומוסרית נגד משטר קולוניאלי – התנחלותי שהרס את עזה ועקר מיליוני בני אדם.

חרם על ישראל מבחינה אקדמית, תרבותית וכלכלית הוא מעשה של סולידריות עם קורבנות הכיבוש ותמיכה בזכותם של הפלסטינים לחופש, צדק וכבוד.

כל אוניברסיטה שמנתקת את השותפות שלה, כל אמן שנסוג, כל חברה שנסוגה מהשוק הישראלי – זה צעד שמחליש את מכונת ההרג ומקרב את רגע הצדק.

החרימו את הכיבוש הישראלי... החרימו את שיטת האפרטהייד... החרימו את רצח העם.

מעזה ועד האוניברסיטאות, מהכיכר ועד העט, העולם קם ואומר לישראל: די.

#חרם_על ישראל #חרם_אקדמי #רצח_עם_בעזה #חרם_על ישראל #חופשית_פלסטין

FT