אמסטרדם: פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הגדול בעולם מחרים סרטים ישראליים

פסטיבלי הקולנוע הדוקומנטרי המובילים בעולם סירבו להעניק לאישים בולטים בתעשייה הישראלית ממוסדות גדולים, ביניהם דוקאביב DocAviv, קופרו מרקט CoPro ורשת השידור הממלכתית כאן Kan, את הזכות להשתתף באירועים הקרובים שלהם בנובמבר

פארס טודיי - על פי המגזין האמריקאי Variety , נראה כי פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומי באמסטרדם IDFA  בראשות המנהלת החדשה שלו איזבל אררטיי פרננדז, אימץ את החרם על תעשיית הקולנוע הישראלית, אליו קרא בחודש שעבר ארגון "יוצרי סרטים למען פלסטין", הכולל כוכבי הוליווד כמו אמה סטון וחואקין פיניקס, שהתחייבו לסרב לעבוד עם מוסדות קולנוע ישראליים השותפים לפשעי מלחמה ברצועת עזה.

ההתחייבות, שפורסמה בספטמבר האחרון על ידי קבוצת "עובדי קולנוע למען פלסטין" ונחתמה על ידי יותר מ-4,000 שחקנים, במאים ומפיקים מרחבי העולם, קוראת לאנשי מקצוע בתחום הקולנוע ברחבי העולם להחרים מוסדות ישראליים, כולל פסטיבלים, בתי קולנוע, תחנות רדיו וחברות הפקה.

בין החותמים הבולטים ביותר על היוזמה, ממשיך העיתון הישראלי, נמצאים אוליביה קולמן, אמה סטון, מארק רופאלו, טילדה סווינטון, ריז אחמד, חאבייר ברדם, אווה דו-ורניי ויורגוס לנטימוס.

קמפיין של חרמות

בהקשר זה, פסטיבל IDFA סירב להעניק הסכמה לנציגי דוקאביב, כמו גם קופרו וכאן, משום שהם מקבלים חלק ממימון מתקציב הממשלה הישראלית.

כאשר פנה מגזין Variety למנהלת פסטיבל אמסטרדם, אראטי פרננדז, היא אישרה את החרם, באומרו: "לשנה זו, ארגונים מישראל המקבלים תמיכה ממשלתית לא קיבלו הסמכה, אם כי החלטה זו תיבחן מחדש בשנה הבאה".

היא הבהירה ש-IDFA מעריכה "סרטים עצמאיים ויוצרי קולנוע באופן פרטני ועל בסיס כל מקרה לגופו", ו"זה חל גם על בקשות ממוסדות", והוסיפה: "אם לפרויקט יש קשרים ברורים עם ממשלות האחראיות להפרות בוטות של זכויות אדם - למשל, באמצעות מימון ישיר מהמדינה - הוא בדרך כלל לא נבחר".

ראשת פסטיבל IDFA הסבירה כי עיקרון מנחה זה אינו נובע מקריאת החרם שהשיקו "יוצרי סרטים למען פלסטין" אלא הוא חלק מתקנות הפסטיבל ש"בעבר הובילו את IDFA לדחות סרטים מסוימים מאז המלחמה הכוללת באוקראינה, מרוסיה, כמו גם ממדינות אחרות".

בראיון ל"וראייטי", אמרה מיכל וייץ, במאית של סרטים דוקומנטריים שעמדה בראש פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים בתל אביב (דוקופייב) 2020 כי בשנה שעברה, היא ועמיתיה בפסטיבל כאן ובקופרו "כל אחד מהם קיבל מכתב דחייה מ-IDFA. וייץ הוסיפה, "במכתב נאמר שהם לא יעניקו לנו הסמכה משום שאנחנו שותפים לרצח עם".

מחלוקת בישראל

פייץ הוסיפה כי במהלך השנים, דוקאביב הקרין סרטים דוקומנטריים רבים בעלי נטייה שמאלנית שהכעיסו את "שר התרבות, שאמר שבגדנו ב'מדינה'", היא הזכירה כהוכחה לדבריה את הסרט הדוקומנטרי  Advocate, משנת 2019 מאת רייצ'ל לאה ג'ונס ופיליפ בלך על לאה צמל, עורכת דין ישראלית לזכויות אדם המייצגת אסירים פלסטינים. דוגמה נוספת לסרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת היא "1948: זכור, אל תזכור" מאת נייט שאשני, הבוחן את האירועים סביב כיבוש כפר פלסטיני במהלך מלחמת ישראל-ערב ב-1948.

לעומת זאת, הסופרת חנין מג'אדלה קבעה בטורה הקודם ב"הארץ" כי השמאל הישראלי מתנגד לכיבוש, אך עדיין ממלא את חובותיו כאשר הצבא מוציא הודעות זימון חירום.

היא התייחסה לסרטים שסותרים את הנרטיב הישראלי הרשמי, כולל סרטים שעסקו בנכבה של 1948, אך הופתעה מכך שיוצרי קולנוע ישראלים רואים את עצמם כקורבנות בסיפור הזה, ושאלה: "האם יוצרי קולנוע ישראלים מביעים את התנגדותם בצורה מוחשית על ידי סירוב לשרת בצבא הכיבוש ולהשתתף במערכת שמבצעת פשעים נגד האנושות? או שמחאתם מוגבלת רק לתחום היצירה האמנותית?"

היא הסבירה שהחרם אינו מעשה נקמה "אלא מנגנון תיקון", ופנתה לאנשים הזועמים באומרה: "החרם אולי יבודד אתכם ויהפוך אתכם למנודים בזירה הבינלאומית, אבל רק עד שתבינו שהצהרה ריקה כמו 'לא בשמי' רחוקה מלהספיק, כי, למעשה, היא בשמכם".

קבוצת "עובדי קולנוע למען פלסטין" אישרה בעבר לסוכנות הידיעות AP כי יוזמתה "מבוססת על מאבקים היסטוריים", ובמיוחד על התנועה הבינלאומית המוצלחת לסיום האפרטהייד בדרום אפריקה, על פי "הארץ".

היא הדגישה שאם מוסדות קולנוע ישראליים רוצים להמשיך לעבוד עם החותמים על ההתחייבות, בחירתם ברורה: "לסיים את שיתוף הפעולה ברצח עם ובאפרטהייד בישראל, ולהכיר בזכויותיו המלאות של העם הפלסטיני במסגרת החוק הבינלאומי".

FT