פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים באמסטרדם: נאסר על מוסדות ישראלים להשתתף

ההחלטה קשורה באופן בלתי נפרד לתנועת החרם על קולנוע שהתגברה בשנת 2025. קבוצת "עובדי קולנוע למען פלסטין" השיקה התחייבות להחרים מוסדות ישראליים "השותפים לרצח עם ואפרטהייד", עליה חתמו אלפי אנשי מקצוע בתעשייה, כולל דמויות בולטות בהוליווד

פארס טודיי - פסטיבל הסרטים הדוקומנטרי הבינלאומי באמסטרדם IDFA, אחד מפסטיבלי הסרטים הדוקומנטריים המובילים בעולם, סירב להעניק קרדיט לנציגים של שלושה מוסדות ישראליים מרכזיים: פסטיבל דוקאביב, שוק קופרו ותאגיד השידור הציבורי כאן.

מנהלי הפסטיבל החדשים, בראשות המנהלת האמנותית איזבל ארארטה פרננדס, הבהירו כי האיסור חל על גופים המקבלים מימון ממשלתי ישיר ממדינה שהואשמה בהפרות חמורות של זכויות אדם, וכי בקשות בודדות של יוצרי סרטים ייבחנו על בסיס כל מקרה לגופו. ההחלטה התקבלה לקראת מהדורת 2025, שתתקיים בין ה-13 ל-23 בנובמבר באמסטרדם.

הידיעה פורסמה בדיווח של Variety לפיו נציגים מדוקאביב, קו-פרו וכאן נדחו, ככל הנראה בהתאם לגל החרמות התרבותיות נגד מוסדות ישראליים בעקבות המלחמה על עזה. הדיווח אישר כי פסטיבל הסרטים של אמסטרדם דחה את הבקשות הללו משום שהארגונים הנ"ל מקבלים חלק ממימונם מתקציב ממשלת ישראל. תוכן הדיווח הופץ באופן נרחב על ידי כלי תקשורת בינלאומיים.

החלטת IDFA מבוססת על מסמך "עקרונות והנחיות" שפורסם לאחרונה, אשר מבהיר את "עמדתו הפוליטית האסטרטגית" של הפסטיבל ב"זמנים מקוטבים מאוד". המסמך קובע במפורש כי סרטים או פרויקטים בעלי קשרים מוכחים לממשלות "התורמים להפרות חמורות של זכויות אדם" לא ייכללו, וכי "משלחות או מוסדות רשמיים הקשורים לממשלות אלו" לא יוסמכו. עם זאת, הפסטיבל נותר פתוח להשתתפות אישית על סמך הערכה אובייקטיבית.

פרננדז מסבירה כי העיסוק בקולנוע הישראלי נעשה "על בסיס כל מקרה לגופו", וציינה כי במהדורת 2024, בחר IDFA שני סרטים ישראליים שקיבלו מימון ממשלתי אך עסקו בנושאים רגישים לביקורת: "שלטון האבן" מאת דנה אילון, ו"התמלילים של 1957" מאת איילת הלר על טבח כפר קאסם.

ההחלטה קשורה באופן בלתי נפרד לתנועת החרם על קולנוע שהתגברה בשנת 2025. קבוצת "עובדי קולנוע למען פלסטין" השיקה התחייבות להחרים מוסדות ישראליים "השותפים לרצח עם ואפרטהייד", עליה חתמו אלפי אנשי מקצוע בתעשייה, כולל דמויות הוליוודיות בולטות כמו אמה סטון, חואקין פיניקס ומארק רופאלו. הערכות מספר החותמים נעות בין למעלה משלושת אלפים ליותר מחמשת אלפים ככל שהקמפיין התרחב במהלך ספטמבר, אך סיקור התקשורת מסכים באופן כללי כי הוא הגיע לאלפי שמות ועורר ויכוח נרחב בהוליווד.

הנהלת פסטיבל הסרטים באמסטרדם מדגישה כי מסמך "העקרונות וההנחיות" שלה קדם לקמפיין החרם וכי ההחלטה נובעת מ"ויכוח פנימי" שהחל במהלך המהדורה הסוערת של 2023 (זו שלאחר תחילת מלחמת רצח העם בעזה), כאשר בטקס הפתיחה הוצג שלט הנושא את הסיסמה "מהנהר אל הים", ולאחר מכן התנצלויות רשמיות, משיכות והאשמות הדדיות בתוך תעשיית הקולנוע.

המחלוקת סביב מהדורה זו מתועדת בהתנצלות הפסטיבל ובהסבר לאירועים, לפני שהוויכוח התפתח למבחן גלוי של גבולות חופש הביטוי באירועי תרבות גדולים.

במקביל, הנהלת הפסטיבל מצהירה כי, כחלק מהערכתה את ההקשרים הלאומיים, היא מסתמכת על מדד חופש העיתונות העולמי שפורסם על ידי ארגון כתבים ללא גבולות RSF , תוך מתן תשומת לב מיוחדת לבקשות ממדינות בשתי הקטגוריות הנמוכות ביותר ("קשה" ו"ביקורתית מאוד").

על פי מהדורת 2025, ישראל ירדה למקום ה-112 בעולם, עם אינדיקציות לירידה בחופש התקשורת, הפלורליזם והעצמאות העריכתית, ומספר הולך וגדל של עיתונאים שנהרגו בעזה.

ההשלכות של ההחלטה ההולנדית ניכרות גם במרחב התרבותי הרחב יותר. בספטמבר, הודיעה רשת השידור הציבורית ההולנדי AVROTROS כי תחרים את אירוויזיון 2026 אם ישראל תותר להשתתף, צעד התואם נרטיב אזרחי ופוליטי שמתח ביקורת גוברת על מדיניות תל אביב מאז מלחמת עזה. ארגוני התקשורת מדגישים כי החלטתם מותנית ב"ערכי הליבה של התחרות" לאור "הסבל האנושי המתמשך".

מארגני הפסטיבל מתעקשים כי הם פועלים למתוח קו ברור בין "יחידים" ל"מוסדות" כאשר האחרונים קשורים ישירות לתקציבי הממשלה של מדינות שהואשמו בביצוע הפרות חמורות של זכויות אדם.

במובן זה, הפסטיבל מצהיר כי הוא אינו מחרים יוצרי קולנוע ישראלים בודדים וכי הם "מוזמנים" להגיש ולהשתתף בכל עת שהם עומדים בקריטריונים האמנותיים והמוסדיים, בעוד שההסמכה מונעת מ"משלחות רשמיות" ומ"מוסדות הקשורים למדינה".

FT