ההשפעה הישראלית בוושינגטון דועכת... ויש חששות מ"סוף עידן המטריה האמריקאי"

אחרי פחות משנתיים יפוג מזכר ההבנות הביטחוני של ישראל עם ארצות הברית, שנחתם בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, שהבטיח לספק סיוע ביטחוני עצום בשווי של כ-38 מיליארד דולר בכל עשור. ישראל איבדה את מעמדה כקונצנזוס אמריקאי דו-מפלגתי לטובת חזית עוינת וחוצת מפלגות, המורכבת מפרוגרסיבים, בדלנים וצעירים, בזמן שבידודה הבינלאומי הגובר במערב מעמיק את תלותה האסטרטגית בארצות הברית

פארס טודיי - בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להפתיע את מדינת הכיבוש הישראלית במדיניות החוץ שלו, האמונה הרווחת שם היא שלא סיוע ביטחוני הוא שפוגע בעצמאותה, אלא סדרה של מגמות שליליות המהוות את הבסיס ליחסים עם ארצות הברית, מה שאומר שמניה ישראלית נוספת הולכת ויורדת.

אבנר גולוב, סגן נשיא ארגון מיינד ישראל MIND Israel  ובכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי, הצהיר כי "יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מסכם ביקור מוצלח בוושינגטון, לאחר שהציע שותפות טכנולוגית ובתמורה ביקש ערבויות הגנה מממשל טראמפ, ואף עסקה לרכישת מטוסי F-35 אמריקאים מתקדמים, אם כי הוא האחרון בשורה של מנהיגים שהגיבו לעובדה שממשל טראמפ כבר לא מחפש בעלי ברית להגן עליהם בתמורה לשמירה על ההשפעה האמריקאית, אלא מחפש שותף במאבקו הגדול יותר, דהיינו תחרות טכנולוגית עם סין".

הוא הוסיף במאמר שפורסם בעיתון הישראלי ידיעות אחרונות, כי בן סלמאן הבין היטב את כיוון הרוחות, וחישב מחדש את מהלך יחסיו עם ארצות הברית, מה שדוחף את ישראל לחשוב מחדש על השלב הבא ביחסיה עם ארצות הברית, משום שבעוד פחות משנתיים יפוג מזכר ההבנות הביטחוני עם ארצות הברית, שנחתם בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, שהבטיח לספק סיוע ביטחוני עצום בשווי של כ-38 מיליארד דולר בכל עשור.

הוא ציין כי ישראל צריכה לנהל משא ומתן עם וושינגטון כדי לחדש ולעדכן את מזכר ההבנות הנ"ל, וזו הזדמנות פז עבור ישראל למודרניזציה של יחסיה עם ארצות הברית ולשמור על יתרונה האיכותי, במיוחד לאור העובדה שממשל טראמפ הנוכחי צפוי להיות מוחלף בנשיא פחות אוהד בתחילת 2029. הערכות מצביעות על כך שתל אביב תתמודד עם קושי להגיע להסכמות על חידוש הסיוע הצבאי במסגרתה הנוכחית עם ההנהגה האמריקאית הנכנסת, ללא קשר למפלגה אליה היא משתייכת.

הוא הסביר שעל רקע השנתיים האחרונות, ובעקבות המלחמה, גברו לאחרונה קולותיה של תנועת "לעשות את אמריקה לגדולה שוב" MAGA,  בסיס התמיכה הפוליטי של הנשיא במפלגה הרפובליקנית. הם טוענים כי מזכר ההבנות הקרוב צריך להיראות אחרת. קרן הריטג'  The Heritage Foundation השמרנית ודמויות בולטות ובעלות השפעה בימין האמריקאי מאמינים כי "ישראל" של שנות ה-80 אינה עוד "המדינה" החזקה והעשירה שהייתה פעם, וכי אסור לה להישאר מדינת חסות אמריקאית הזקוקה לסיוע שפוגע בעצמאותה, לדעתם, ואינו מספק תשואות מספיקות לארה"ב עצמה.

הוא הוסיף כי "במפלגה הדמוקרטית, התמיכה בישראל נפגעה קשות במהלך המלחמה על עזה, וכתוצאה מכך, נפגעה התמיכה בחידוש הסיוע הביטחוני לה, מבלי להתנות על שינוי במדיניות הישראלית כלפי הזירה הפלסטינית. לאחרונה דווח כי ישראל הציעה להסיט חלק מהסיוע לקרן מחקר ופיתוח משותפת, כדי להאריך את מזכר ההבנות עד 2048, מאה שנה להקמתה, יוזמה התואמת את המלצות קרן הריטג'".

הוא ציין כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בפומבי כי הסיוע האמריקאי פוגע בעצמאותה של ישראל, בהתאם לקולות הגוברים בתוכה הקוראים להפסקה הדרגתית של הסיוע. מבקרי הגישה הנוכחית צודקים כשמצביעים על תלותה האסטרטגית הגוברת של ארצות הברית ועל הצורך לשנות את היחסים ביניהן, אך הם מציעים פתרון חלקי שלא יאפשר לה לשמור על יתרונה האיכותי בעידן של התחמשות אזורית והאצת התחרות הטכנולוגית".

הוא הבהיר שחשוב להדגיש כי לא סיוע ביטחוני הוא שפוגע בישראל, אלא סדרה של מגמות שליליות המהוות את הבסיס ליחסים עם ארצות הברית, משום שמלאי ישראל הולך ומצטמצם, ואובדן מעמדה כקונצנזוס אמריקאי דו-מפלגתי לטובת חזית עוינת וחוצת מפלגות, המורכבת מפרוגרסיבים, בדלנים וצעירים, מאיים לבסס את ישראל כנושא מפלגתי בתחילת שנת בחירות כפולה; ובידודה הבינלאומי הגובר במערב מעמיק את תלותה האסטרטגית בארצות הברית.

הוא הוסיף כי "פגיעה זו במעמדה של ישראל באזור ובעולם, במיוחד לאחר המלחמה על עזה, ניטרלה את מעמדה כשער לוושינגטון עבור מדינות ערב, למרות הצורך שלה בברית טכנולוגית ביניהן, השקעה משותפת בטכנולוגיה מתקדמת בתחומי המחשוב המתקדם, הבינה המלאכותית, השבבים והאנרגיה, וחיזוק ההגנה בחוק מפני דליפת טכנולוגיה".

הכותב קרא לטפל בהידרדרות נוספת ביחסי תל אביב עם וושינגטון על ידי חתימה על מזכר הבנות טכנולוגי נפרד, נפרד ממזכר ההבנות הביטחוני, כדי להשיג ארבע מטרות. הראשונה היא לחבר אותה באופן עמוק לתשתית ולמערכת האקולוגית האמריקאית, ולתרום להבטחת הובלתה בטכנולוגיות מתקדמות החיוניות לביטחונה "הלאומי", שכן ישראל מדורגת במקום ה-45 בעולם בתשתיות טכנולוגיות ובמקום ה-46 בהשקעות ממשלתיות בטכנולוגיה. השנייה היא לבסס שותפות זו כשותפות טכנולוגית אזורית עם מדינות המפרץ הפרסי, בהתאם לחזונו של טראמפ להרחיב את הסכמי הנורמליזציה.

הוא הסביר כי המטרה השלישית היא לשמור על המשכיות הסיוע האמריקאי במסגרת דומה לזו הנוכחית, ולמנוע כל ירידה חדה או הפסקה של התמיכה בישראל, שכן לצעד זה יהיו השלכות כלכליות משמעותיות, לאור הצורך לשמר את הישגי המלחמה ולהיערך לכל סכסוך עתידי. אויבי ישראל עלולים לפרש החלטה זו כהפרה של התמיכה האסטרטגית האמריקאית בה, התפתחות שעלולה לפגוע קשות בכוח ההרתעה של ישראל בעתיד.

הוא סיכם באומרו כי "המטרה הרביעית היא כי כינון שותפות זו יוכל להוביל להעלאת מעמדה הביטחוני של ישראל כפלטפורמה לרכישת פלטפורמות מתקדמות ולשיפור הפיתוח המשותף בתחום ההגנה האווירית. בדרך זו נוכל לשמור על עליונותנו הטכנולוגית ולשפרה מול המתחרים שלנו באזור, בעידן בו היתרון האיכותי המסורתי כבר נשחק על ידי מהפכת הבינה המלאכותית, נכונות ממשל טראמפ למכור נשק מתקדם לשותפותיו באזור, ויכולתן של מדינות כמו טורקיה ואיראן לייצר אותו בעצמן".

שורות אלה מבטאות דאגה ישראלית בעידן שבו בריתות אסטרטגיות נמדדות לפי תועלת, ושבו היחסים עם ארצות הברית עוברים תמורות היסטוריות. ישראל מוצאת את עצמה נדרשת לבצע התאמות מהירות כדי להסתגל למציאות המשתנה, כדי שתוכל לעבור מתלות לשותפות, ולהגיע למערכת יחסים יציבה, מתקדמת ובת קיימא עם ארצות הברית, מחשש להתפתחויות מדאיגות נוספות על עתיד מערכת יחסים זו.

FT