להסתפק בפוטוגניות
ערב יציאתו של בנימין נתניהו לפגישתו הראשונה וההיסטורית עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ,התחוללה בימין הישראלי קטטה רבת משתתפים סביב המסר והאג'נדה שאמור נתניהו להציג בפני הנשיא האמריקאי.
מצד אחד התייצב נפתלי בנט, עם קבוצה לא קטנה של שרי ליכוד מהימין אותם ניסה להסית נגד עמדתו של נתניהו. מן העבר השני התייצב נתניהו,חושש להצטייר כתבוסתן שמהסס לנצל את גודל השעה ולהביא הישגים היסטוריים לימין הישראלי אל מול נשיא אמריקאי אוהד.
לנתניהו היה יתרון אחד ברור על בנט: בניגוד ליו"ר הבית היהודי, נתניהו כבר שוחח עם הנשיא טראמפ בטלפון, ואנשיו, בעיקר ראש המוסד יוסי כהן, כבר נועדו כמה פעמים עם אנשיו של טראמפ. מה ששמע נתניהו במגעים הללו, אכזב אותו מאוד אבל הוא נאלץ להתיישר עם המציאות החדשה. בשיחות פנימיות אומר נתניהו, כך לפי גורמים פוליטיים, שצריך להימנע מעימות עם הנשיא בכל מחיר. הוא יודע שטראמפ קורץ מחומרים אחרים לגמרי מאלה של ברק אובמה או הילארי קלינטון, הוא לא מחויב לכללים הבסיסיים ולערכים המשותפים בין ישראל לארה"ב ותגובותיו עלולות להיות בלתי צפויות ומכאיבות במיוחד.
בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, סיפר נתניהו לשרים על שיחת הטלפון עם טראמפ מהתאריך 22 בינואר. לדבריו, הנשיא שאל אותו איך הוא מתכוון לקדם את תהליך השלום עם הפלסטינים ונתניהו חזר על מחויבותו לפתרון שתי המדינות אך ציין כי הצד הפלסטיני הוא הצד הסרבן, שאינו מוכן לביצוע ויתורים כלשהם. בתגובה, הודיע טראמפ לנתניהו שהוא שואף להגיע להסדר בין הישראלים לפלסטינים וציין כי "גם הפלסטינים יצטרכו לוותר".
כל זה מתנגש התנגשות חזיתית עם דבריו של נפתלי בנט לפיהם אם יוזכר במהלך פגישת טראמפ נתניהו פתרון שתי המדינות, "האדמה תרעד". זה היה איום בוטה של בנט, שהפסיד לנתניהו בבחירות 2015 חלק ניכר מהאלקטורט שלו, ואינו מתכוון לתת לזה לקרות פעם נוספת.
ברקע העימות המתוקשר הזה, רובצות החקירות הפליליות נגד נתניהו כעת. אין כיום לנתניהו אינטרס עליון יותר מהמאמץ לחמוק מכתב אישום פלילי, שישים כנראה קץ לקריירה הפוליטית שלו. הוא מקדיש לסוגיה את רוב מרצו ופועל סביב השעון במישורים שונים על מנת להתבצר בבית ראש הממשלה בבלפור ולשכנע את היועץ המשפטי לממשלה ואת הציבור שהחלפתו בשעה הזו היא לא פחות מחוסר אחריות "לאומית" ממדרגה ראשונה. זו הסיבה לכך שנתניהו העלה למרכז האג'נדה בפגישה עם טראמפ סוגיות קיומיות דחופות בהרבה ופוטוגניות יותר מהעניין הפלסטיני הסבוך: הוא דיבר על איראן, על צפון קוריאה, על חיזבאללה. בנושא הזה, טראמפ ונתניהו אוחזים באידיאולוגיה דומה ונתניהו ירצה מאוד לייצר את הרושם שרק הוא מסוגל לגייס את הנשיא האמריקאי הלוחמני נגד איראן ופגיעה בכוחו של חיזבאללה.
נתניהו הפך את עצמו בעשור האחרון לסמל המאבק באיראן והוא מקווה להצטייר, שוב, כיחיד שיכול להגן על ישראל בסוגיה הזו. השאלה היא, האם טראמפ באמת ישתף פעולה עד סוף הדרך עם נתניהו.
כמה מיועציו של נתניהו כבר רמזו לו להוריד ציפיות ולא לבנות על טראמפ יותר מדי תקוות. נתניהו, בשלב הזה, מסתפק בהצהרות, תמונות וחיבוק נשיאותי פוטוגני ככל האפשר. המלחמה האמיתית שלו נכון לעכשיו אינה בחיזבאללה או בסוריה, אלא בלשכת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
