בעל הפתיל קצר
לפני שש שנים הוזמן איל ההון דונלד טראמפ לארוחת הערב השנתית שמארגן תא כתבי הבית הלבן. זהו האירוע שבו נוהגים נשיאי ארה"ב להשיל מעליהם כל טיפת רצינות וכובד ראש, ולהפוך לקומיקאים שנונים ועוקצניים. זה היה זמן קצר לאחר שטראמפ יצא בקריאה להדיח את הנשיא אובמה מתפקידו בטענה שהוא לא נולד בארה"ב - תנאי הכרחי על פי החוקה כדי לשמש נשיא.
טראמפ מן הסתם קילל את הרגע שבו החליט להיעתר להזמנה. אובמה עט בחדווה על האורח והצליף בו ללא רחם. בשלב מסוים הודיע אובמה כי הוא עומד להציג את הווידאו הרשמי של לידתו כהוכחה, ומיד הקרין קטע מהסרט המצויר 'מלך האריות'. הקהל התפקע מצחוק, וטראמפ הונצח בחיוך נבוך ופנים מאדימות.
טראמפ פיתח יחסי עוינות עם התקשורת ברמות שלא היו בהיסטוריה. במיוחד כשהוא מכנה את התקשורת 'אויבי העם', ביטוי הלקוח היישר מהטרמינולוגיה הבולשביקית.
ה'ניו-יורק טיימס',נמנה עם כלי התקשורת שסופגים את עיקר חציו של הנשיא, לצד רשת CNN ,טראמפ מרבה לצייץ נגדם בחשבון הטוויטר שלו, ולהאשים אותם בהפצת 'פייק ניוז' (חדשות מזויפות) ובניסיון להשחיר את דמותו.
רבים בארה"ב רואים באמירות האלו יותר מעוינות גרידא, אלא הפצת מידע כוזב מצד הנשיא לאורך כל מסע הבחירות שלו ומאז בחירתו. אתר בדיקת העובדות 'פוליטיפקט' מצא כי 69% מהצהרותיו של טראמפ היו נגועות באי-אמת. אתר פופולרי אחר, 'פוליטיקו', מצא כי בין בחירתו להכתרתו שחרר טראמפ 82 אמירות לא נכונות.
ארה"ב כבר ידעה נשיאים שלא אהבו את התקשורת והתעמתו עמה. הנשיא רוזוולט הנהיג שידורי רדיו קבועים תחת הכותרת 'שיחות ליד האח', שבהם דיבר אל העם מעל ראשה של העיתונות. הנשיא אייזנהאואר נהג לומר כי הוא מוצא בתקשורת "עיוותים ושגיאות", והחליט לקיים מסיבות עיתונאים בשידור חי כדי שדבריו יובאו במלואם באופן מדויק. גם אנשיו של רונלד רייגן נהגו ליצור אירועים שבהם הנשיא יוכל להעביר את המסר שלו ישירות לעם בלי תיווך התקשורת. בעידן הנוכחי, שבו נפוצות הרשתות החברתיות למיניהן, המשימה הזאת כמובן קלה יותר.
בלי ספק טראמפ רגיש יותר לביקורת מכל נשיא שהיה לפניו, ,בהחלט יכול להיות שמדובר בנשיא עם פתיל קצר יותר, שלוקח ללב ומגיב כמעט לכל דבר שאינו לרוחו. עוד הרבה לפני שנבחר לנשיא הוא גילה רגישות רבה לדרך שבה הוצג בתקשורת.
על הקיר במשרדו יש תמונות שלו מעמודי שער, כתבות וראיונות שנערכו עמו. הוא צופה בקביעות ב-CNN וקורא את ה'ניו-יורק טיימס'. הטוויטר הוא אמצעי תקשורת שעליו אין בקרה וסינון, וטראמפ מצייץ שם ללא הרף. הוא פונה לבסיס התמיכה שלו שהוא לא גדול במיוחד, משהו כמו 35 אחוזים מהציבור שאותם הוא חייב לרצות. רבים מהם מאמינים בכל לבם שהתקשורת מושחתת, שהממסד מושחת, ושיש איזו אליטה ששולטת במינויים.