שנה למחולל הקרע הגדול

בעוד שנה בדיוק ייצאו מיליוני אמריקנים לקלפיות במה שמסתמן כ"משאל עם" דרמטי על עתיד ארה"ב: האם יעניקו לנשיא דונלד טראמפ עוד ארבע שנים בבית הלבן, שבהן יוכל להמשיך לעצב את עתידה של המעצמה הגדולה בעולם בדמותו ובצלמו – או יבחרו במועמד דמוקרטי, כזה שינסה לבטח לבטל את עיקרי מדיניותו השמרנית?

עד 3 בנובמבר 2020, צפויה להם וגם לצופים מרחוק בישראל ובשאר העולם דרך עמוסת טלטלות, דרמות ו"הפתעות אוקטובר" של הרגע האחרון. מי מהדמוקרטים בפריימריז הצפופים ביותר אי-פעם ינצח וינסה להביס את טראמפ? האם הכלכלה החזקה תבצר את התמיכה בנשיא, או שהסימנים המזהירים מפני בואו של מיתון יתממשו? והאם טראמפ יהיה הנשיא הראשון בהיסטוריה שיעמוד בפני המצביעים כמי שבית הנבחרים הצביע בעד "הדחתו"?

מה שבטוח הוא שהבחירות הללו רק ירחיבו את הקרע בחברה האמריקנית – שהפילוג בה ממילא הגיע לשיא שלא נראה כמותו כבר יובל שנים, בתקופה הסוערת של המחאה למען זכויות האזרח וסיום המלחמה בווייטנאם. "הן הרפובליקנים והן הדמוקרטים עקשנים", אומר מארק אפרידג', היסטוריון החוקר את נשיאי ארה"ב שעומד בראש אגודת לינדון ג'ונסון. "שניהם חיים בגרסה משלהם למציאות, בין אם היא מבוססת על אמת או שלא".

עיקר תשומת הלב בימים אלו בארה"ב נתון לצד השמאלי של המפה הפוליטית – בפריימריז הסוערים והצפופים ביותר אי-פעם במפלגה הדמוקרטית. 27 מחוקקים, מושלים, אנשי עסקים וסגן נשיא אחד הכריזו על ריצה לנשיאות, אך רק 17 נותרו כעת. האחרון שפרש היה חבר הקונגרס לשעבר בטו אורורק – שתחילה נחשב כוכב עולה, אך בצל התמיכה המידלדלת, הכריז בשבת כי אינו יכול עוד לעמוד במשאבים הדרושים על מנת לצלוח את המרוץ.

מועמדים נוספים עשויים לנשור עד ההצבעה הראשונה בפריימריז – במדינת איווה ב-3 בפברואר. עד אז הם יופיעו בעוד שני עימותים חשובים, בתקווה לזכות בהכרה ציבורית – אך חלק לא יעמדו בתנאי הסף להשתתפות בעימותים הללו, תנאים שהופכים קשוחים יותר עם כל עימות שעובר. גם אחרי ההצבעה הראשונה באיווה עלולים כאלו שזכו לתמיכה מועטה לפרוש – ולכן כולם ממקדים בה את עיקר מאמציהם בימים אלו, כדי להשיג מומנטום חשוב להמשך הדרך. שיא הפריימריז יגיע במה שמכונה "סופר טיוזדיי" הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית ב-3 במרץ. אז תיערך הצבעה מוקדמת ב-14 מדינות שונות, וכ-40% מכלל הבוחרים הדמוקרטים צפויים להצביע ביום זה.