ההודאה הגדולה של ארה"ב: המטרה שלנו לא היתה דמוקרטיה
שבוע אחרי השתלטות טאליבאן על אפגניסטן, הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן ממשיך לנמק את הנסיגה של הכוחות האמריקנים מהמדינה כאשר הודה כי המטרה של הפלישה לאפגניסטן אף פעם לא היתה השכנת דמוקרטיה או הבאת חירות לה.
שבוע אחרי השתלטות טאליבאן על אפגניסטן, הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן ממשיך לנמק את הנסיגה של הכוחות האמריקנים מהמדינה כאשר הודה כי המטרה של הפלישה לאפגניסטן אף פעם לא היתה השכנת דמוקרטיה או הבאת חירות לה.
הנשיא האמריקאי ביידן התייחס להסכם בין ממשלו של טראמפ וטאליבן והאשים את ממשלת טראמפ בנושא השתלטות מהירה של טאלבין על אפגניסטן והביע צער על ההתנהלות הכושלת של כוחות הביטחון של אפגניסטן. זאת בעוד, שכמה שבועות לפני כן, ביידן טען שהכוחות יכולים לשמור על המדינה.
ההצהרות של ביידן באות בזמן שהכוחות הצבאיים של ארה"ב פלשו ב- 2001 לאפגיסטן כדי לשמור על המדינה ולהשכין בה דמוקרטיה ומאבק נגד טרור. אך אחרי 20 שנה, בניגוד לצפוי הם עוזבים את המדינה והטאליבאן שולט בה.
הסוגיה הפכה לאתגר גדול למידיניות החוץ של ארה"ב. לפני חודש כשהקהילה המודיעינית של ארה"ב העריכה כי הטאליבן ישתלט על קאבול, ביידן הגיב כי 75 אלף כוחות הטאליבאן לא יכולים לעמוד מול 300 אלף כוחות של הצבא האפגני שאומנו על ידי האמריקאים.
בכירים בתוך ארה"ב וגורמים בינלאומיים מכנים את התנאים האלה כישלון גדול לארה"ב והטענות שלה על אפגניסטן. לפי סקר שנערך על ידי קבוצת "טרפלגר" התברר כי 69 % מהאמריקנים לא מרוצים מהחלטת ביידן על אפגניסטן והיציאה מהמדינה ורק 23 מהנשאלים הסכימו עם ההתנהלות.
מומחה לעניינים בינלאומיים עבד אללטיף נזרי אמר כי לאור המצב הנוכחי באפגניסטן מובן שארה"ב נחלה תבוסה גדולה. טאליבאן השתלט על חלק גדול של אפגניסטן והמידיניות של וושיגטון להעתקת דמוקרטיה נכשלה.
ארה"ב תמיד התיימרה כי נושאים כמו זכויות אדם, זכויות נשים, ילדים ומיעוטים הם חשובים בשבילה והיתה מבטיחה על שיפור המצב בנושאים האלה. גם הם טענו שעם הנוכחות שלהם באפגניסטן נושא הסמים טופל כראוי. אך כל הנושאים הפכו לבעיות רציניות אחרי הנסיגה האמריקנית.
לפי הערכות שונות ייצור סמים באפגניסטן גדל פי 17 עד 40 בהשוואה לשנת 2001. בנושא זה אומר מנהל אתגרים ואיומים חדשים במשרד החוץ הרוסי וולדימיר טאראברין כי הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן הוכיחה כי תוכנית וושינגטון למאבק בייצור סמים נכשלה.
יושב ראש קרן מסעוד והאח של הגיבור הלאומי של אפגניסטן אחמד וולי מסעוד התייחס לנסיגה האמריקנית ממדינתו ואמר כי הנוכחות של 20 השנים באפגניסטן היתה מפעל. לפיו, המלחמה, תוכנית השלום, בניית ממשלה וקיום בחירות, הכל היו מפעל מיוחד של ארה"ב וגרמו לאפגניסטן להתגלגל במדרון החלקלק.
נכון שביידן מנסה לנמק את ההחלטה שלו לחמוק מהאחריות של הכישלון אך בצורה כללית, מצב אפגניסטן הוכיח שכל הנוכחות האמריקנית בתירוץ של מאבק בטרור, שיפור התנאים והסיסמאות המפתות כמו דמוקרטיה וזכויות אדם, לא היו יותר משקר גדול אחד. בדיוק כמו שהודה ביידן עצמו בנאומו: המשימה של ארה"ב בפלישה לאפגניסטן לא היתה השכנת דמוקרטיה וחירות.