עשן היוהרה הטיפשית חונק את בעליו

אחרי שעות ארוכות של התייעצויות, נשא אתמול (חמישי) נשיא ארה"ב נאום לאמריקנים, ששיקף את הקושי של ממשלו להתמודד עם המבצע הרוסי. ביידן הצהיר ופירט שורה של סנקציות נוספות, אם כי, לדבריו, לא את הקשות ביותר שיש לו בארסנל. מה שהוא הדגיש, יותר מפעם אחת, זה שכוחות אמריקניים לא ייכנסו לעימות ישיר עם כוחות רוסיים. בנוסף פנה ביידן לתאגידי הנפט הבינלאומיים וביקש שלא ינצלו את המשבר להעלאת מחירים.

הפתעה לא הייתה כאן. בשני העשורים האחרונים את כל ההחלטות של ארה"ב בנוגע להפעלת הצבא צריך לראות דרך משקפי מלחמת עיראק ב-2003. זו הייתה הפעם האחרונה שבה העם האמריקני תמך באופן גורף בשליחת חיילים לצד השני של העולם, והצעד מטיל מאז צל כבד על כל החלטה צבאית של נשיא אמריקני.

ארה"ב אמנם מתיימרת עדיין במיתוס של המעצמה הגדולה שתגן על "העולם החופשי", אבל צריך לזכור שהיא לא נוהגת להתערב צבאית כשאין לה אינטרס אנוכי אמיתי. אם היפנים לא היו מפציצים את פרל הארבור ב-1941, סביר להניח שהאמריקנים היו ממשיכים לשבת בחיבוק ידיים גם כשהיטלר פולש למה שנשאר מאירופה. האמריקנים יצאו לווייטנאם בעיקר מתוך יוהרה טיפשית, ומאז כמעט כל התערבות שלהם נגמרה רע. הרשימה כוללת גם את הפעם האחת שבה היו להם סיבות ואמתלות להתערבות - הפלישה לאפגניסטן אחרי פיגועי 11 בספטמבר. גם המהלך הזה נגמר ב-20 שנים של אובדן חיי אדם והון עתק.

הרצון הכמעט נואש של האמריקנים שלא להסתבך יותר צבאית הוא שהוביל אותם לחתום את עסקת הגרעין עם איראן ב-2015, והוא זה שכנראה יביא אותם בקרוב לשוב ולחתום על הסכם עם טהרן. בשל כך גם הנשיא פוטין, שהוכיח במהלכים לבחירת הנשיא טראמפ ב-2016 כי הוא מכיר את החולשה העצומה של החברה האמריקנית יותר טוב מכל אמריקני, יודע שידיו של ביידן קשורות. האמריקנים – שלאורך תקופה ארוכה היו אדישים לקורבנות שלהם במזרח התיכון – יצאו מהאָפַּתְיָה ופשוט לא מוכנים לשמוע יותר על שליחת בניהם למות במלחמה של מישהו אחר. התמונה הגדולה לא מעניינת את האמריקני הממוצע, היא מעולם לא עניינה אותו באמת.

הריקושטים של מלחמת עיראק, שבה ביידן תמך בהתלהבות, מעמידים עכשיו את הנשיא האמריקני מול אופציות שכולן רעות מאוד: הוא לא יכול ללכת למלחמה נגד רוסיה, זה צעד שאי-אפשר אפילו לדמיין, וגם אין כנראה סנקציות שיכאיבו לנשיא פוטין מספיק, מה עוד שהוא רואה את הסינים שולחים מבטים לעבר טייוואן, כשגם הם יודעים שארה"ב לא תפעיל את כוחה הצבאי. ואולי הכי גרוע - בבית, באמריקה, ביידן הוא הנשיא הראשון אי-פעם שנאלץ להתמודד מול אופוזיציה שמעודדת בקול רם את הצד השני.

כל זה התחיל מזמן, לפני 19 שנה, והעשן שיצא מהאקדח המיותר והנפשע שהופיע במערכה הראשונה בבגדד מכסה הכל גם במערכה הנוכחית.