שינוי מדיניות החוץ של אמירויות

איחוד האמירויות היא אחת המדינות הערביות שניצלה את המחאות הערביות בשנת 2011. בנוסף לזה, היכולת הכלכלית ושאפתנות של מוחמד בן זאיד, הובילו לכך שהאמירויות אימצה גישה תוקפנותית בעולם הערבי, בין היתר, היא השתתפה במלחמה נגד תימן.

איחוד האמירויות היא אחת המדינות הערביות שניצלה את המחאות הערביות בשנת 2011. בנוסף לזה, היכולת הכלכלית ושאפתנות של מוחמד בן זאיד, הובילו לכך שהאמירויות אימצה גישה תוקפנותית בעולם הערבי, בין היתר, היא השתתפה במלחמה נגד תימן.

נכון שלאמירויות אין שטח טריטוריאלי גדול אך היא לא נחשבת מהמדינות הקטנות הערביות. למדינה חופים על המפרץ הפרסי לאורך  84 אלף קילו מטר, ופחות מ- 10 מיליון איש האוכלוסיה שלה, כל שביעי מהם ממוצא אמירויתי והשאר זרים. עם זאת, באמירויות יש מאגרי אנרגיה גדולים כולל נפט, והיא נהנית מכלכלה חזקה שהובילה לשאפתנות של האמירויות במדיניות החוץ שלה.

אז התחילה האמירויות את מדיניות ההתערבות שלה במצרים, לוב וההתערבות שלה בסוריה היתה מורחבת יותר. בשנת 2015 השתתפה האמירויות במלחמה נגד תימן וחוותה לראשונה מלחמה. משום שעד אז איחוד האמירויות לא יזמה מלחמה נגד אף מדינה. מוחמד בן זאיד שם למטרה כמה יעדים מהמלחמה. הוא רצה להשיג מעמד משפיע בייצור סדר במערב אסיה, והתכוון להרחיב את השפתעו בעולם הערבי וגם להתחיל את התחרות עם מדינות גדולות של האזור כמו סעודיה, הרפובליקה האסלאמית וטורקיה.

אך, לאחרונה, אחרי כעשור של התערבות, האמירויות נטשה את מדיניות ההתערבות והתחילה משנת 2020 לנהל מדיניות פשרה והסרת משברים.

האמירויות בחרה לנהל מדינות של פיוס והסרת משברים, כלפי הרפובליקה האסלאמית וטורקיה.

עובדה שהכלכלה של האמירויות, שולטת במדיניות החוץ ומכוונת אותה. המטרה ששמה האמירויות לעצמה מהתערבות במלחמה נגד תימן, היתה לחבר בין נמליה במיוחד הנמל האסטרטגי ג'בל עלי לבין נמלי מפרץ עדן בדרום תימן, השתלטות על איים אסטרטגיים "סוקוטרה" ו"מיון" בבאב אלמנדב, ונוכחות בנמלי ים סוף והים התיכון. אך אחרי שבע שנים של מלחמה הגיעה למסקנה שנוכחות בתימן היא לא קלה בשבילה.

בחודשים האחרונים, כוחות ההצלה הלאומית בתימן, תקפו בטילים ומל"טים באזורים אסטרטגיים של אמירויות כולל אזור התעישה ונמל התעופה באבו דאבי והובילו לדאגה של האמירויות שחשה איום על ביטחון הכלכלה שלה. זה מהווה סיבה ראשונה לשינוי המדיניות באמירויות.

סיבה נוספת לשינוי המדיניות באמירויות היא היכולות המגוונות של מדינות יריבות באזור כולל איראן וטורקיה. המשך המשבר עם הכוחות הטורקים והאיראנים לא משרת את האינטרסים והביטחון של האמירויות. לכן היא בחרה במסלול פיוס והסרת המשברים עם המדינות האלה.

עוד סיבה עיקרית לשינוי במדיניות החוץ של האמריותית : שינוי הממשל בארה"ב. ממשלו של דונלד טראמפ איפשר חופש פעולה רחב יותר למדינות ערביות כמו סעודיה והאמירויות מול הרפובליקה האסלאמית. אך הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן, פתח, מיוני 2021 בשיחות לא ישירות עם איראן כדי לחזור להסכם הגרעין. אז גם מדינות כמו האמירויות וסעודיה פתחו במגעים עם הרפובליקה האלסאמית במטרה להפחית את המשברים עם טהראן.