עומרן חאן שילם על העצמאות שלו
אולי אחרי הנסיגה הלא מתוכננת של הכוחות האמריקנים מאפגנסיטן והעברת השלטון למעשה לידי הטאלבן, בא תורה של פקיסטן כדי להתדרדר לכדי בלגן. ביום שני האחרון הודיעה לשכת יחסי הציבור בקבינט הפקיסטני שראש הממשלה של המדינה הודח רשמית אחרי שאושרה הצעת האי אמון בפרלמנט הפקיסטני שהוגשה על ידי האופוזיציה.
באופוזיציה טענו שממשלת עומראן חאן לא הספיקה לשפר את המצב הכלכלי שנפגע קשות מהקורונה וגם טענו שהממשלה לא יכלה לממש את ההבטחה שלה להרכיב ממשלה שקופה.
אך האמת היא שארה"ב עומדת מאחורי הדחתו של עומראן חאן. לפי כל עומרן חאן עמצו הודיע על זה והאשים את ארה"ב כגורם להדחתו. הוא כינה את זה התערבות בענייני הפנים של פקיסטן כאשר אמר כי "התהליך להדחתי התחיל בהתערבות אמריקנית גוליה בענייני פקיסטן וזה חלק מההליך שינוי הממשלה במדינה".
בנוסף לזה גם מומחים מאשרים שאפשר לראות את היד האמריקנית בהתפתחויות בפקיסטן. עורך העיתון "ראי אליום" עבד אלבארי עטוואן כתב בערבית כי עמידתו של עמראן חאן לצד איראן והתמיכה שלו בשאיפה הפלסטינית היו חלק מהסיבות שהובילו להדחתו על ידי ארה"ב.
הוא הוסיף כי בפקיסטן השולט האמיתי הוא הצבא הפקיסטני שאחראי לארבע הפיכות מאז קום המדינה ואם לא כולן, רובן היו בתיאום אם ארה"ב ואפילו בנוכחות פיזית של גנרלים אמריקנים בין הגורמים הצבאיים. בכך הפרשן עבד אלבארי עטוואן משווה גם את ההדחה להפכיה צבאית.
וזה מתיישר עם הדברים שאמר הרמטכ"ל הפקיסטני יום לפני הדחתו של עומראן חאן והדגיש את הצורך להרחיב את שיתוף הפעולה בין פקיסטן וארה"ב. מבחינת ארה"ב, טעה עומרן חאן כמה טעויות שהובילו למזימה אמריקנית להדחתו.
עומראן חאן התנגד לעצה האמריקנית למנוע תמיכה בתנועת הטאלבן והשיגיה שהוביל ליציאה המבישה של האמריקנים מאפגניסטן.
הטעות השניה של עומרן חאן היא התמיכה בסין והסכמה להצרפות מדינתו למפעל "חגורה אחת כביש אחד" של סין וחתימה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בשווי של 62 מיליארד דולר שיוביל את הממשלה הפקיסטני לאי תלות בארה"ב.
בכך המצב של עומרן חאן דומה למצבו של עאדל עבד אל מהדי בעיראק שתמך בהשקעות סיניות במדינתו מה שהוביל לזעמה של ארה"ב ולבסוף שילם בהדחתו.
בנוסף לזה, עומרן חאן תמך במבצע הרוסי באוקאירנה וביקר במוסקבה בתחילת המשבר וזכה לקבלת פנים חמה של הנשיא הרוסי ששמה אותו בצד הנגדי של ארה"ב.
יוזמתו של עומרן חאן לקשור קשרים אסטרטגיים עמוקים עם איראן ושבירת המצור האמריקני על איראן היו עוד צעד שהוביל לכך שבארה"ב האשימו את עומרן חאן בסיוע לתוכנית הגרעין של איראן.
ההתנהגות העצמאית של עומראן חאן באזור לא עוצרת כאן. הוא גם תמך בשאיפה הפלסטינית לשחרור והתנגד לתהליך נירמול היחסים עם ישראל ולא נכנע מול הלחצים האמריקניים והערביים בנושא זה.
אך אולי חשוב יותר מכולן היתה ההתנגדות של עומרן חאן להצעות חוזרות ונשנות של ארה"ב להציב בסיסים צבאיים בפקיסטן שמחזיקה בגבולות משותפים עם האויב מספר אחד של ארה"ב - סין. הוא גם התנגד לנוכחות הכוחות הצבאיים והמודיעין של פקיסטן לשרת תחת פיקוד אמריקני נגד הטליבאן.
לפי עבד אלבארי עטוואן, לפני ממשלת ביידן, פעל ממשל טראמפ לחסום את הסיוע השנתי לפקיסטן (כשלושה מיליראד דולרים) כמקל לעצירת מה שכינה "התמיכה בטרור" באפגניסטן. סיבות נוספות לחסימת הסיוע היו אי תהחייבות פקיסטן להסכמות ארה"ב למאבק עם הטליבאן והתנגדות להצעה לשלוח כוחות לתימן כדי להילחם לצד הסעודים נגד התימנים וגם התנגד להצעה אמריקנית לנתק את היחסים עם איראן.
ג'ו ביידן המשיך את המדיניות אחרי טראמפ ונמנע להתקשר טלפונית בעומרן חאן והפער בין ארה"ב ופקיסטן התרחב עוד יותר אחרי הבעת שמחה של עומרן חאן מהנסיגה של ארה"ב מאפגניסטן.
הפרשן הערבי מעריך שהמזימה להדחת עומרן חאן עלולה להוביל לבלגן בפקיסטן.
