תרגום מלא של מסר מנהיג המפכה האסלאמית לעולי רגל בחג' 2020
יול 30, 2020 10:23 UTC
מועד החג' שהיה תמיד מועד לרגשות של הכבוד והפחת הרוח האסלאמית בכל העולם האסלאמי, הפך להיות השנה למועד הרגשות לא טובות ולא נעימים כאשר מרגישים בריחוק מהמקום המקודש. הלבבות כואבים ל"כעבה" שבדד יושב והקריאות ה"לביק" של אלה שנשארו רחוק ממנו נמהלו בדמעות.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
מועד החג' שהיה תמיד מועד לרגשות של הכבוד והפחת הרוח האסלאמית בכל העולם האסלאמי, הפך להיות השנה למועד הרגשות לא טובות ולא נעימים כאשר מרגישים בריחוק מהמקום המקודש. הלבבות כואבים ל"כעבה" שבדד יושב והקריאות ה"לביק" של אלה שנשארו רחוק ממנו נמהלו בדמעות.
אוזלת היד הזו היא אירעית ובעזרת השם לא תאריך. אך צריך לסיק ממנו לקח והוא הכרת יתר למתנתה האלוהית של חג'. הלקח הזה צריך להעיר אותנו כלפי הטקס המעולה הזה. צריך להרגיש השנה, יותר משנים קודמות, ולחשוב על זה עמוק יותר, שסוד העוצמה ורז הכוח של האומה האסלאמית הוא בהתקהלות רחבה ככל היותר ומגוון ביותר מהמוסלמים סביב האתר הקדוש של הכעבה והאתר המקודש של הנביא הגדול עליו השלום וקבר האיממים שנקברו בתחום בית קברות "בקיע".
טקס חג' הוא טקס מיוחד שאין כמוהו. הטקס כמו ורד גדול עם מאה עלים בתוך הטקסים האסלאמיים. כאילו אלוהים ביקש ממנו לעיין ולחפש בתוכו את כל הממידים החשובים של הדת האסלאמית באותו זמן ועת- ממדים פרטיים כחברתיים, גשמיים כרוחניים, היסטוריים כמודרניים.
הרוחניות יש בו בלי שתהפוך לבדידות וניתוק מן העולם וריחוק מהחברה. יש בו התקהלות אך בלי התעמתות ולשון רעה וכוונות רעות. מצד אחד יש בו קשר רוחני ותפילה לאלוהים מלמעה ומאידך יש בו יחס אנושי והתחברות לציבור מסביב.
עין אחת של חאג'י (עולה לרגל) מביטה לשורשים עמוקים שלו שמגיעים עד לאברהים וישמעאל והאגר ואחר כך מגיעים לנביא הגדול והמוסלמים הראשונים בדור הנביא שנכנסו בניצחון למכה שהיה בידי עובדי האלילים, ועין שניה שלו רואה את הקהל הרחב של מוסלמים בני זמנו שהידיים של כל אחד מהם יכולות להוות עזרה לרעהו כדי להיאחז בחבל האלוהי (הקוראן).
בחשיבה עמוקה על התופעה בשם חג', אדם מגיע למסקנה הגמורה שרוב המטרות ושאיפות שהדת האלוהית מגדירה לאנושות אינן בר השגה בלי סולידריות ושיתוף הפעולה של המאמינים של אותה הדת האנשים בשר ודם ואחרי שהאחדות והסולידריות ושיתוף הפעולה הושגו אז כל המזימות של מתנגדים והאויבים לא יכולים להוות מכושל בדרך.
טקס החג' הוא בחזקת תרגיל גדול שמתקיים כנגד כוחות היהורה שמהווים מוקד לשחיתות, עוול ורצח החלשים ושוד ועכשיו הגוף והרוח של האומה האסלמאית מדממים מפורענותם הגועלת שלהם. טקס החג' הוא מצג של היכולות של האומה האסלאמית הן היכולות הרוחניות הן יכולות פיזיות.
זה מגלה את טבעו של חג' ומהווה את רוחו של חג' והוא חלק מהמטרות הגדולות של החג'. זה אותו דבר שהאימם המנוח האמימם חומייני תיאר אותו החג' של אברהים. זה אותו מסלול שאם הממונים הטקס שמכנים את עצמם משרתי החרמים (בכירים סעודים) יצייתו לו ויעדיפו את מרוצתו של אלוהים במקום מרוצתו של ממשלה אמריקני, יכולים בעזרתו לפתור בעיות גדולות של העולם האסלאמי.
היום כמו תמיד – ויותר מתמיד – האינטרס ההכרחי של האומה האסלאמית מתגלם באחדות. אותה אחדות שתייצר יד חזקה אסלאמית מול כל האיומים והעוינות ותעלה את קולה הרועמת של האומה האסלאמית כל ראשה של ארה"ב השטן והתוקפן וכלב הקשור שלה בדמות הישות הישראלית ותרחיב את החזה שלה כנגד כל העקשנויות.
זהו משמעות הציווי האלוהי בקוראן שאמר "וְהַחֲזִיקוּ בְּחבל אֱלֹהִים (כֻּלְּכֶם) יַחְדָּו, וְלֹא תִפָּרֵדוּ" ("وَاعْتَصِمُوا بِحَبْلِ اللَّهِ جَمِیعًا وَلَا تَفَرَّقُوا..")
לפי הקוראן האומה האסלאמית צריכה להיות חזקה מול הכופרים ורכה מול בינם לבין עצמם ("أَشِدَّاءُ عَلَی الْکُفَّارِ رُحَمَاءُ بَیْنَهُمْ " מֻחַמָּד הוּא שְׁלִיחַ אֱלֹהִים. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ קָשִׁים נֶגֶד הַכּוֹפְרִים. (אַךְ) רַחֲמָנִים בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם) ודורש ממנה את הציווי שאל תסמכו על אלה שמפעילים עושק ("وَلَا تَرْکَنُوا إِلَی الَّذِینَ ظَلَمُوا ") ולא יקבל אלוהיך שיהיה לכופרים שליטה על מוסלמים ("وَلَن یَجْعَلَ اللَّهُ لِلْکَافِرِینَ عَلَی الْمُؤْمِنِینَ سَبِیلًا ") וציווי נוסף: תתעמתו עם בכירי הכופרים ("فَقَاتِلُوا أَئِمَّةَ الْکُفْرِ ") ולא תתאהבו עם אלה שהם אויבים שלי ובאותו הזמן אויבים שלכם ("و لَا تَتَّخِذُوا عَدُوِّی وَعَدُوَّکُمْ أَوْلِیَاءَ ") באותו הזמן הקוראן מראה את הקרטריון לזהות את האויב ומצוה שאין בעיה לקשור עם אלה מהכופרים שלא נלחמים עמכם על הדת ולא מגרשים אתכם מבתיכם ("لا یَنْهَاکُمُ اللَّهُ عَنِ الَّذِینَ لَمْ یُقَاتِلُوکُمْ فِی الدِّینِ وَلَمْ یُخْرِجُوکُم مِّن دِیَارِکُمْ ").
ההוראות החשובות והרות הגורל האלה צריכות תמיד להיות מול עיניינו ובמוקד מערכת המחשבה והערכים שלנו כמוסמלמים ואל לנו לתת להן להישכח.
היום יש הזדמנות גדולה מתמיד בידי האומה האסלאמית והאליטה שלה. היום אי אפשר להכחיש את העודבה שהאליטה המוסלמית והצעירים של האומה האסלאמית הפכו ערים ומחפשים את הנכס התודעתי והרוחני העתיק שלהם. בעת הזו, כבר לא נשאר פאר וחשיבות לאסכולות כמו ליברליזם וקומוניסם שבמאה וחמישים שנים האחרנות היה מן ההישגים המעולים של הציביליזציה המערבית. כבר עכשיו אין להם את הכוח של פעם ונחשפו את הפגמים הבלי ניתנים לריפוי שלהם. היה פעם מערכת פוליטית שנבנתה על קומוניסם וכבר אין והמערכת הפטליטית שנבנתה על ליברליזם כבר מתגוססת כנגד המשברים העמוקים והולכת להתמוטטות.
היום רואים לנגד עיניינו שלא רק המודל התרבותי של המערב הפך לא מועיל ( ומלכתחילה נכנס בחוצפה וציניות ולא היה לו מוניטין ) אלא גם את המודל הפוליטי והכלכלי של המערב בדמות דמוקרויה מבוססת על כסף וקפיטליזם גזעני של השכבות מובילים לשחיתות ופירעון.
היום לא חסרים בני אליטה מוסלמית שמאתגרים את כל הטענות התודעתיות של הציביליזצהי המערבית בגובה עינים ומתפארים בכך שמציגים אלטרנטיבים אסלמיים מובהקים במקומן. בנוסף יש הוגי דעות מערביים שעד אתמול היו בין התומכים בליברליזם והיו מציגים אותו כסוף ההיסטוריה, ועכשיו נסוגו מתיאוריות שלהם בעל כורחם והודו בנבוכה מעשית ותיאורית כאחד.
מספיקה פזילה לרחובות אמריקה ולהתנהגות מדינאים אמריקנים עם העם שלהם, לתהום העמוקה שנמצאה בין השכבות של המדינה, לאוולות של הנבחרים לניהול שם, לגזענות הנוראית שם, לקושי הלב של שוטר שחונק איש חף מפשע בקור דם, מספיקה פזילה כדי להבין את עומק המשבר המוסרי והחברתי של הציבילזציה המערבית וביטול הפילוסיפיה הפוליטית והכלכלית שם.
התנהלות ארה"ב עם עמים חלשים היא נוסחה מוגדלת של אותה התנהגות של שוטר שלחץ בברכו על צוואר איש שחור וחשוף יד עד שאיבד את החיים.
שאר מדינות מערביות מייצגים דוגמה מאותו המצב אם כי כל אחת בסדר גודלה.
טקס חג' של אברהים הוא מהווה הצגה מפוארת של האסלאם מול עולם הכופרים המודרני. הטקס הוא הזמנה לאסלאם וחשיפה סמלית של החיים החברתיים האסלאמיים. הטקס מייצג חברה שבה כל המוסלמים חיים בדו קיום של אמונה סביב ציר של בורא אחד וסוג של החיים כזאלה מהווים את הערך הגדול ביותר של החברה בדיוק כמו הסתובבות סביב ציר אחד. חיים שבהם להתחרק מעימות וגזענות ויתרונות של אוליגרכיה ולהיזהר משחיתות ורפש מהווה תנאי הכרחי. ויידוי אבנים לשטן והבעת סלידה מעובדה אלילים והתגנדות לתוך קהל אנשים מן השורה ולתת עזרה לנזקקים ולהעלות את דגל האמונה מהווה חובה לכל איש, חיים שבהם להשיג את אינטרסים ציבוריים והבעת תודה לאל מהוים מטרות ביניים וסופיות.
זו היא תמונה כללית מחברה אסלאמית שאפשר לראות אותה במראה של החג' של אברהים. כאשר משווים אותה עם התמונה של חברות מערביות היוהרות, הלב מתמלא השראה ומניעה לנסות לבנות חברה אחת כזו.
אנחנו העם האיראני דרכנו במסלול הזה בהנהגה של האימים חומייני הגדול הצלחנו בו. לא מתיימרים שהצלחנו להגשים את כל מה שהכרנו וידענו ואת כל מה שאהבנו אך יש אומרים בגדול שהתקדמנו הרבה והסרנו מכשולים רבים. התחלנות לסמוך על התקוות שנותן הקוראן ועומדים איתנה באמצע הדרך. אפילו השטן הגדול של זמננו "הישות האמריקנית" נכשלה בניסינותיה להפחיד ולרמות אותנו ולא הצליחה למנוע אותנו מההתקדמות חומרית ורוחנית.
אנחנו רואים את כל העמים המוסלמים כאחים שלנו ומתנהגים עם הלא מוסלמים בעדינות וצדק בתנאי שלא תומכים את החזית העויינת. כל עצב ובעיות של החברות האסלאמות הן גם עצב ובעיות שלנו ומנסים לפתור אותם. תמיכה בפלסטין הנעשקת, סולידריות עם הגוף הנפצע של תימן והירהור על המוסלמים הנעשקים בכל נקודה של העולם ידאיגו אותנו לעד.
יש לנו חובה לתת עצה לחלק מהמדינות האסלאמיות. יש פוליטיקאים שבמקום לסמוך על האחים המוסלמים שלהם, מחפשים מקלט בחיקו של האוייב וכדי להשמור על האינטרסים האישיים שלהם לכמה ימים בעולם הזה מעדיפים להשלים עם ההשפלה והעוול של האויב ועושים מכירת חיסול לכל כבוד ועמצאות של העם שלהם, הפוליטיקאים כאלה משלימים עם קיומו של הישות הציונית הכובשת והמדכאת ומקשרים עמה קשרים חשאיים כפומביים צריכים להיזהר מהשלכות המרות וקשות של ההתנהגות הזו.
הנוכחות האמירקנית באיזור מערב אסיה מזיקה לכל העמים באיזור ומביאה לאי ביטחון וחורבן ופיגור של המדינות. בנוגע למאורעים האחרונים בארה"ב ובנושא התנועה האנטי גזענית שם, העמדה שלנו היא תמיכה בעם וגינוי התנהגות קשוחה של הממשלה הגזענית שם.
לסיכום, שולחים שלום לרוחם של האימם חומייני ז"ל ולרוח החללים ומאחל לאומה האסלאמית חג' בבריאות, מבורך ומקובל אצל אלוהים.
סייד עלי חמנאי
1399/05/07
28.08.2020
