ישראל מקפידה להפעיל גזענות כלפי הערבים

הממשלה הישראלית, בראשות בנימין נתניהו,שברה שיא בהשוואה עם כל ממשלה קודמת, ביחס להתנהגות הגזענית כלפי הערבים.

 עובדה זו מתגלמת בכל התחומים, ומטרפדת את הטענות של הגורמים הישראלים בדבר דו- הקיום, בין ערבים ליהודים. הדוגמאות רבות אך נתן לציין כאן לחוק השעיית חברי הכנסת הערבים שבישראל יש מישרואים בה חקיקה אנטי דימוקרטית, אך בפועל היא חקיקה גזענית אנטי ערבית. ניתן גם לציין לחוק להוצאת התנועה האסלמית מחוץ (לחוק), והריסת הבתים של הערבים, כדוגמאות לגזענות הישראלית הממושכת.
על רקע המציאות הנפסלת הזאת התקיימה הפגנה בעיר חיפה במחאה על  הריסת הבתים, עקירת הישובים בנגב, הוצאת התנועה האסלאמית מחוץ (לחוק), ההסתה נגד חברי הכנסת הערבים וכו"ב. מאות המפגינים הערבים נשאו שלטים, המציינים להסתה נגד ערבים. ההפגנה בחיפה שהיתה חלק משרשרת המחאות שהתחילו בטמרה, אום אל פחם, סכנין, וכפר כנא. בהפגנה השתתפו יו"ר ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, מוחמד ברכה, ח"כ עאידה תומא, ח"כ ג'מאל זחאלקה, ח"כ יוסף ג'בארין, ח"כ גנאיים, השייך ראאיד סלאח ועוד.
יו"ר ועדת המעקב העליונה, מחמד ברכה אמר כי הערבים מוחים נגד הגל הגזעני האנטי ערבי שמוביל ראש הממשלה הישראלי  בנימין נתניהו.
המציאות בישראל מטרפדת את הטענות על השויון בין יהודים אשכנזים וספרדים, חילונים ודתיים,וודאי שהמציאות חריפה עוד יותר כאשר ההשוואה מתקיימת בין יהודים וערבים. בישראל רואים שהיהודים הם בעלי הזכות לעשות כל העולה לרוחם. הם האדונים הצדיקים האצילים והנאורים. במקביל הערבים הם בבחינת חשודים עד שיתברר אחרת. בתוך כך אין להם את אותן הזכויות של היהודים. תוך חריגה מהעובדה שהערבים נמצאים מימי הפרעונים הקדומים במולדתם, בזמן לא היה כל זכר ליהודים.  בישראל לא מפיקים לקח  מההסטוריה, והנה הם מנסים לקדם חוק האזרחות בצורה שתאפשר לבטל אזרחותו של איש שלא ימצא חן בעיני השלטונות, שמתאמצים להציג תירוצים מצדיקים, אך ללא ספק זו חקיקה מיועדת בעיקר לפגוע בערבים.