הצעת החוק הממשלתית, המבקשת לאפשר למשטרה להשתמש במצלמות מעקב ביומטריות במרחב הציבורי, משנה מהיסוד את מאזן היחסים הראוי שבין ממשלה לאזרחיה. במקום הזכות השמורה לכל אדם לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו, כל עוד אינו פוגע באחרים, מסירה ההצעה את מסך האנונימיות והופכת את כלל האזרחים לחשודים עד אשר, אם בכלל, תתברר חפותם. אסור לקבל חירות על תנאי כזאת, הכוללת תהליך משטור, שקשה לחזות כעת את היקפו, אך ברור שממשלת הימין תשמח להעמיקו ככל האפשר.