בחברה החרדית, השליטה על המידע שזורם לציבור באמצעות הטלפון הסלולרי היא בידי הרבנים והעסקנים. ב–20 השנים האחרונות פועלת ועדת רבנים לענייני תקשורת, המונהגת על ידי קבוצה חרדית קיצונית, חסידות גור. המכשיר שזוכה להכשר הוועדה חסום לחלוטין לגלישה באינטרנט. בנוסף, חברות הסלולר העניקו לוועדת הרבנים סמכויות נרחבות לחסום לבעלי המכשירים האלה שיחות יוצאות ליעדים כמו שירותי תוכן קוליים לקבלת מידע, למשל על אירועים אקטואליים.

לוועדת הרבנים יש שליטה דרקונית על החרדים. מי שאינו בעלים של טלפון כשר עלול למצוא עצמו מחוץ לחברה החרדית: ילדיו ייזרקו ממוסדות לימוד, רעייתו לא תוכל לעבוד במוסד חרדי והוא ימצא את עצמו לעתים מנודה מהקהילה שלו בבית הכנסת.

לרבנים יש דרך לגלות מי מחזיק בטלפון כשר ומי לא. חברות הסלולר העניקו לוועדת הרבנים אפשרות לזהות מי מחזיק בטלפון חסום ומי לא, על פי קוד מספר הטלפון. הזיהוי הזה נהפך לאמצעי לסימון חברתי. חרדי שאין לו "מספר כשר" עלול לסבול מסנקציות חברתיות קשות.

הפרקטיקה הזו היתה נהוגה שנים ללא אסדרה. לאחר שבממשלה הקודמת קודמה רפורמה לביטולה, הכנסת הנוכחית, בלחץ הסיעות החרדיות, מנסה להוביל חקיקה שתסדיר את מנגנון הפיקוח הזה בחוק. החוק מציע לאפשר לעסקנים החרדים שליטה הרמטית בחיי הפרט. החוק, שנידון באופן אינטנסיבי בוועדת הכלכלה בכנסת, מציע להגביר את הפיקוח ולחסום בפני אדם חרדי את האפשרות לבחור במכשיר טלפון שאינו חסום או חסום חלקית, אך לשמור על המספר שהחזיק קודם ולנייד אותו למסלול שאינו כשר.

בכך מנסה המחוקק להעניק להנהגה החרדית כלים לפגיעה בזכויות הפרט, תוך פלישה ושליטה על מקורות המידע שאליהם ייחשף, תוך איומים בסנקציות חברתיות.

קידומו של החוק הזה אינו רק הענקת סמכות חוקית לפגיעה קשה בזכויות הפרט, אלא גם העצמת המנגנון של עסקני החברה החרדית לשימור ומניעת שינוי, באמצעות הפחדה וענישה.

אם בני החברה החרדית בוחרים לרכוש מכשיר כשר — הרי זו זכותם. ואולם, החוק המוצע חוסם את החופש של בני החברה החרדית לבחור בדרך חיים אחרת, ומעניק לעסקנים אפשרות לשלוט על חייהם הפרטיים. אין לכנסת את הזכות לשתף פעולה. על החוק הזה להיגנז ולעבור מן העולם.