נשים בנות 40-50 שהשתתפו בסדנאות העצמה, דיברו על הערות משפילות בעלות רקע גזעני מופנות אליהן מצד, הישראליים הוותיקים, בעקבות שינוי נראה לעין שחל באיכות חייהן: קנייה או שיפוץ דירה, פתיחת עסק, רכישת מוצר לבית, לבוש חדש ועוד.

"מהרגע שקניתי מכונית התחילו, הישראליים הוותיקים, להציק לי" אמרה אישה יוצאת אתיופיה. שיפור טבעי אצל יוצאי אתיופיה, מעורר סטיגמות אצל חלק מהישראלים הוותיקים שמגלים רגשות כעס וחשדנות. הנשים סיפרו על הערות המושמעות בטון סרקסטי ולעגני: "השתכללתם, מה?" או "ממתי למדתם לדבר ככה?" אחת סיפרה על תגובות עוינות במיוחד שקיבלה משכניה כשפתחה מספרה קטנה ליד הבית: "במקום לברך אותי או להגיד לי כל הכבוד, שאלו אותי בכעס: איך פתאום הגעת לזה? "

הגזענות כלפי האתיופים בישראל באה לידי ביטוי בדרכים שונות. יש מקרים, בהן התבססותן הכלכלית נתפסה כאיום על האוכלוסייה הוותיקה, ובעיקר על אלו שהם בעצמם ממוקמים בשכבה סוציו אקונומית נמוכה, ואשר קרבנות של אי שיויון או לקיפוח, שחושבים שהתקדמותן באה על חשבונם. "איך זה שאני עדיין עובדת בניקיון ואתם כבר לא?" או אלה "באו וקיבלו כל מיני דברים על חשבוננו". 

===

הנשים האתיופיות כמובן לא לקחו ולא גנבו ולא קיבלו שום דבר בחינם, עבדו קשה ושילמו עבור הדברים שרכשו. אך אין תועלת; הגזענות כלפי הנשים האתיופיות מתבטאת אפילו בהתנהגויות אסורות. אחוז התלונות של יוצאי אתיופיה הוא מועט בהשוואה לאירועים המתרחשים בפועל, בגלל חוסר האמון ברשויות, קשיי שפה ועוד. ביטויי הגזענות כלפי האתיופים בכלל, נובעים מעצם הרכב החברה הישראלית, שמסרבת כל צעד לקידום יוצאי אתיופיה, ומתיחסת אליהם כעבדים שצריכים לעשות רק את העבודות המלוכלכות הנחותות .

ההתיחסות הגזענית כלפי האתיופים מושרשת וניכרת בכל התחומים. אם הדיבורים האלה נשמעים היום בשנת 2016 , הרי, בשנת 2007  דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אבי מספין אמר כי גזענות זו מילה שחשש להשתמש, כיוון שלא האמין שהיא קיימת בישראל 2007, אבל הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו. החברה הישראלית נגועה בגזענות עמוקה.