מרכז אדוה הישראלי חשף כי אין גורם ממשלתי אחד שרוצה להפסיק את יוקר הדיור, וכי בנק ישראל יצר את בועת הנדל"ן.

בדו"ח, שפרסם המרכז, נאמר כי משרדי הממשלה מהססים לפגוע בעושר של שכבה מבוססת צרה יחסית, שמכתיבה מהלכים המטיבים עמה, בזמן שכבה הולכת וגדלה באוכלוסייה מתקשה להשיג דירה במחיר סביר, ומנגד שכבה מבוססת וצרה מגדילה מאוד את משאביה. זוהי המציאות בישראל מאז הקמתה אך מציאות זו החמירה בגלל המדיניות של ממשלת העסקנים של נתניהו, שיום אחד לא פעלה לטובת שכבה כל שהיא חוץ מהעשירים כאשר עובדה זו מתגלמת ונראית כמעט בכל התחומים.

ממשלת נתניהו ממשיכה במסעה הבלתי מרוסן לפגוע אנושות בציבור ולהקשות עליו את החיים. באתר של מרכז אדוה נכתב כי מזה שלושה עשורים וביתר שאת מאז ראשית שנות ה-2000, נשלטת מדיניות הדיור בישראל על־ידי אידיאולוגיה של "שוק חופשי", שמשמעותה העברת האחריות לבינוי מגורים ושיכון האוכלוסייה מהממשלה למגזר הפרטי. מדיניות שהקצינה פערים שהיו קיימים בעבר, והביאה להופעתה של שכבה מבוססת צרה יחסית, שהגדילה מאוד את משאביה. עם פרוץ משבר האשראי בשנת 2008 הסיטה שכבה זו משאבים רבים לשוק הנדל"ן, תרמה לעליית מחירי הדיור והביאה להתפתחות תופעה המכונה בועת הנדל"ן.

===  

מרכז אדוה קבע כי שוק הדיור "החופשי" סובל, כיום מפיצול מעמדי מובהק, שניתן לראות אותו, כשוק דיור מפוצל. מאז המחאה החברתית בקיץ 2011, עומד "משבר הדיור" בראש סדר היום הציבורי. במהלך שנים אלו נמשכת מגמת התייקרות מחירי הדיור. במקביל, בשנים אלו חלה ירידה ניכרת בשיעורי המגורים בדירות בבעלות, בעיקר בקרב צעירים, בגלל מחירי הדיור הגבוהים...

בעוד משבר הדיור מחריף, הגורמים הממשלתיים המעורבים בשוק הדיור – משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, בנק ישראל, מנהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות-  מהססים, לנקוט צעדים העלולים לפגוע בעושר הצבור של השכבה המבוססת, בטענה שעושר זה הוא המנוע של הכלכלה.

הבנקים הגדולים וחברות הנדל"ן פועלים גם לטובת השכבה המבוססת בשוק הנדל"ן בטענה שהיא מקור ישיר להגדלת רווחיהם. משמע, פגיעה בציבור ובמשק בכלל, שכן כספים שצריכים להיות מושקעים בפיתוח כלכלי שמייצר מקומות עבודה רבים וראויים מוסטים להשקעה בשוק הדיור.