מאמר המערכת בעיתון "הארץ" התייחס לשריפות שהשתוללו במקומות שונים בישראל והתמקדו בעיר חיפה.במאמר נכתב:עדיין לא נמצאה הדרך להעמיד לדין את מזג האוויר, את הרוחות המזרחיות החזקות ואת היובש שהלהיטו את השריפות באתרים רבים.

גם את הרשלנות, ההזנחה והאדישות שליוו את שידוד המערכות במערך כיבוי האש מוקדם עדיין לסכם. תורם של הסיכומים עוד יגיע, ויש לדרוש שהפעם הם גם יהפכו לכתבי אישום או לצעדים אדמיניסטרטיביים שיינקטו בנחישות נגד מי שלא ניצלו כראוי את תקציב מערך הכיבוי ולא יישמו את לקחי החקירה הקודמת.אבל עוד לפני התחקירים והחקירות, אפשר להתרשם מכך שבחלוף שש שנים מאז אסון השריפה בכרמל ממשלת ישראל וזרועות ההצלה שלה כשלו במתן מענה ראוי לשריפות.

הפער בין הרצינות והמקצועיות של העושים במלאכת ההצלה לבין אלה המתקראים קברניטים גדול ומקומם. פער זה הוא שמזין עכשיו את המרוץ לאיתורם של אשמים שיישאו באחריות ויסיטו את הרוח הלוהטת מפניהם של האחראים האמיתיים לעבר החשודים הרגילים.

"אנחנו צריכים להיערך לסוג חדש של טרור, טרור המציתים", מיהר ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, לסמן את המטרה. גם למפכ"ל המשטרה יש תורה סדורה. "סביר להניח שההצתות נובעות ממניע לאומני", אמר רב ניצב רוני אלשיך. מניעים לאומניים וטרור,כידוע, תמיד מואשם בהם סוג אחד של אוכלוסייה —הפלסטינים. אלה שכדברי נפתלי בנט, הארץ לא שייכת להם ולכן "רק הם יכולים לשרוף". דווקא קציני משטרה בכירים היו זהירים מאוד בהטחת האשמות דומות. הם כנראה יודעים טוב יותר לא רק שאין סיבה למהר ולצייר מטרות, אלא בעיקר שהאשמות חסרות אחריות כאלה עלולות להצית להבות מסוכנות בהרבה, ששום סופרטנקר לא יוכל לכבות.

המרדף אחרי מסיתים ברשתות החברתיות הפך לפולחן שתפקידו לכסות על כל הכשלים. זכור עדיין מסע ההשחרה נגד ערבים בעת השריפה בכרמל, שהתברר במהירות כחסר בסיס, אבל מי הפוליטיקאי שיוותר על מנת ארס שמבטיחה רווח פוליטי? ייתכן שחלק מן השריפות נוצרו בהצתות מכוונות, וייתכן גם שיש המסיתים להצית יערות ובתים, אבל לצד החקירה שנדרשת כדי לאתר את המציתים, אם היו כאלה, נדרשות זהירות, קפדנות ואחריות, שיבלמו את הפִּירוֹמַנְיָה הפוליטית שמכוונת לעבר אוכלוסייה שלמה .