שר החינוך נפתלי בנט פעיל מאוד ברשתות החברתיות. לא בבעיות העובדים הכפופים לו, או תהליכי ההפרטה, או מצב בתי הספר הוא עוסק, אלא באחוזי גיוס ובהסתה.זהו סיכום שנה במשרד החינוך.

סקירה של עמוד הפיסבוק של שר החינוך נפתלי בנט,כסיכום של שנת 2016 במשרד חינוך מעלה כי  הוא כותב בתדירות גבוהה. בפוסט אחד עד ארבעה מדי יום, לנוכח 427 אלף עוקבים, שאלפים מהם מגיבים ומשתפים.

התמונה השנתית המצטברת,היא עצובה מאוד. שר החינוך הישראלי אינו מתלבט ומתדיין בסוגיות מהותיות הנוגעות למחשבת החינוך. למרבה הצער בנט גם לא עוסק בסוגיות העכשוויות של ניהול החינוך: מורי ועובדי קבלן, חוסר שקיפות התקציב, תשלומי הורים, הפרטת החינוך, תוכנית ליבה, שיקום החינוך הטכנולוגי, עודף פיקוח, שימור כוח אדם בהוראה, רענון וחידוש של תוכניות הלימודים ודרכי ההוראה, הפערים בחינוך ופערים חברתיים, יחסי הורים ומורים, עודף מדידות ומבחנים … כל אלה אינם מקבלים ביטוי בעמוד השר.

מאות הפוסטים של בנט עוסקים בעניין אחר לחלוטין: במסריו של המנהיג לקהילתו המדומיינת (כמעט כת דתית) שנקראת בפיו "האחים", שתפקידה המקומי המרכזי הוא לשמור מכל משמר על "קדושת הכוח הצבאי" של ישראל.

יסוד היסודות מופיע כבר ב-6 בינואר, בפוסט המתייחס לחילופי ראש המוסד. בנט כתב אודות אנשי המוסד: "הם רואים למול עיניהם את תמונת הילד מגטו ורשה ואומרים לעצמם: לעולם לא עוד. הם פוליסת הביטוח של היהודים. בזכותם אנו חיים". זהו הדִּבֵּר הראשון והיחיד של האחים: "השואה" ולכן צבא ישראל. קורבנות ולכן כוחנות.

בהקבלה לחגי תשרי, הגדיר בנט ב-7 במאי את "שבוע הגבורה" כלשונו. אלה "הימים שבין 'יום השואה' לבין יום הזיכרון לנופלי צבא ישראל". "ימים כל כך מיוחדים", התפייט בנט.ב-2 ביוני הוא העלה את יום "ירושלים" לדרגת: "חג ירושלים", ולזה צירף תמונה שלו עצמו מניף יד של ברכה אל מול קהל האלפים. כמעט כהן גדול.

כמו בכל דת, גם האחים נדרשים לקורבן: "בנושא ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. החלום הוא שהגדה המערבית תהיה חלק מ"ישראל הריבונית". אנחנו צריכים לפעול היום, ואנחנו צריכים למסור את הנפש". למסור את הנפש בהגנה על הישראלים כי הייתה "שואה" ולכן צבא ישראל,חזר וטען בנט.