סיפוח שטחים לישראל מתחיל להשתרש בשיח הציבורי כאילו היה המהלך הטבעי הבא, שאין בלתו. יש מי שתובע "רק" את סיפוח שטח C ,ויש מי שאינו מסתפק בכך ושואף ליותר. האחד אוחז בתנ"ך כהוכחה לבעלותה של ישראל על האזורים שנכבשו ב–1967, והאחר מתמלא חמלה על מאות אלפי הפלסטינים שאינם זוכים לשירות רפואי ולביטוח לאומי כמו הישראלים, ומתוך רגש אחריות גואה הוא רוצה לרפא את מארת הכיבוש בסיפוח. נראה שלא ירחק היום שבו השיר "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן" יהפוך להימנון.

ראוי ראשית להזכיר: שטחי הגדה המערבית ומזרח עיר הקודש הם שטחים כבושים, שאמנת ז'נבה הרביעית חלה עליהם. מתגוררים בהם מיליוני פלסטינים ששואפים להקים מדינה עצמאית. מדינות העולם הכירו בזכותם של הפלסטינים להקים מדינה עצמאית, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ממשיך להצהיר כי הוא תומך בנוסחת שתי המדינות לשני עמים, ומועצת הביטחון אימצה מחדש את הנוסחה הזאת בהחלטה שקיבלה באחרונה, שבה נקבע במפורש שכל ההתנחלויות, כולל השכונות היהודיות במזרח עיר הקודש, אינן חוקיות.

אבל נתניהו והממשלה שהוא עומד בראשה חשים, שבשעת המעבר בין ממשל אמריקאי אחד למשנהו, הוענקה להם שעה חופשית שבה מותר לעשות הכל מבלי לתת דין וחשבון. הם נשענים על ציוציו של נשיאה המיועד של ארצות הברית, דונלד טראמפ, שמבטיחים חבילת פינוקים מדיניים מעבר לפינה, כמו העברת השגרירות האמריקאית לעיר העתיקה או שחרור הרסן בכל הנוגע לבניית התנחלויות בשטחים הכבושים. המתינו ל–20 בינואר, מעודד טראמפ, הכל ישתנה.

אבל הִלּוּלת טראמפ כבר נפתחה בישראל. שומרי הסף האמריקאים הישנים כבר אינם רלוונטיים, האו"ם הוא ממילא מוסד חלול, ואת המדינות הסוררות, באפריקה או במרכז אירופה, ישראל תעניש כיאות.

ישראל חופשייה עכשיו לבצע את קפיצת המוות שלה לתהום. רק דבר אחד שכחו נתניהו ומַקְהֵלת הסיפוח לבשר לציבור. שסיפוח מכל סוג ייתר את קיומה של ישראל כמדינה לאומית ליהודים, ירסק את חייהם ויהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד פורמלית שעלולה לטבול במלחמת אזרחים מדממת.

השיח על מעלותיו של הסיפוח הוא שיח ממאיר שיש לעקרו בטרם יהפוך לתפישה מדינית לגיטימית ולתוכנית פעולה. שום נשיא אמריקאי לא יוכל אז להציל את הישראלים מפני ממשלתם.