"הדמוקרטיה" שמתנגדת בתמיכת זכויות האדם
מציאות הבדידות שהולכת ומחריפה בישראל, התבטאה והתגלמה בעימות בין ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו לבין ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, בסוגיית מימון ארגונים ישראלים, במהלך ביקור ראש ממשלת בלגיה בישראל באחרונה. מבחינת נתניהו וחברי ממשלתו הבדידות בזירה הבינ"ל, נובעת בין היתר מהפעילות של ארגוני זכויות האדם הישראלים, שלא מסכימים עם הכיבוש בשטחים הפלסטינים, וכפועל יוצא מזמינים ומעודדים את התגובות שמבטאות את ההתנגדות האירופית והעולמית לכיבוש הישראלי.
בישראל מאשימים את ממשלת בלגיה יחד עם בריטניה ורוב ממשלות מערב אירופה, בהעברת מיליונים מדי שנה לארגונים "לא-ממשלתיים", כמו שוברים שתיקה, בצלם, יש דין וארגונים אחרים. בישראל אומרים כי ארגוני סיוע הומניטריים בלגים, התומכים בקמפיין ה BDS כגון בראודרליק דלן ואוקספם בלגיה, מעבירים את הכסף לארגוני שוברים שתיקה, עדאלה, יש דין ועוד, במטרה לחשוף את פשעי הכיבוש וקידום זכות השיבה של הפלסטינים.
===
בממשלת ישראל זעמו על הפגישה בין ראש ממשלת בלגיה לבין מנהיגי שוברים שתיקה ובצלם בעיר הקודש, נתניהו אמר בתגובה כי בבלגיה עדיין קיימות יוזמות של התובע הכללי להעמיד לדין בכירים ישראלים, לרבות ציפי לבני וקציני הצבא. ממשלת בלגיה - לדבריו - צריכה להחליט אם היא רוצה לשנות כיוון או להמשיך בקו אנטי ישראלי. נתניהו הנחה לקדם חקיקה שתמנע מימון של ממשלות זרות עבור עמותות שפוגעות בחיילי הצבא הישראלי.
בלגיה והמדינות התומכות בארוון BDS מממנות, תביעות ועתירות בבתי המשפט בישראל, שקברניטיה טוענים שהיא חוות הדימוקרטיה באזור, והיא החזקה והיציבה באזור אך מתברר שאין לזה כל בסיס. ישראל שאינה דמוקרטית, אינה חזקה ואינה יציבה, מנסה להסוות על כשלונותיה, וטוענת כי שתמיכת מדינות אירופה בארגונים זכויות האדם הישראלים היא שפוגעת בה בעוד פעילות הארגונים האלה באה למזער את הנזקים שנגרמים בעיקר על ידי הקברניטים הישראלים, שממשיכים להתעקש ולהקשיח עמדות, תוך הימור על התפתחויות, שאם יתרחשו, אין סיכוי שיטיבו עם ישראל, שזה שנים הולכת במסלול הדרדרות ממושכת.