במהלך 2016 חלה עלייה ניכרת במספר הבתים שהרסו השלטונות הישראליים ברחבי הגדה המערבית, כולל מזרח עיר הקודש, בתואנה של בנייה ללא רישיון.

ממדי ההרס שתיעד בצלם בשנה זו הם הגבוהים ביותר מאז החל בצלם, בשנת 2004, בתיעוד שיטתי של היקפי ההריסות. במזרח עיר הקודש הרסו השלטונות 88 בתי מגורים ו-48 מבנים. בשאר הגדה המערבית הרסו השלטונות 274 בתי מגורים ו-372 מבנים שלא שימשו למגורים. הריסות אלו משקפות את מאמציה של ישראל לצמצם, תוך ניצול של אמצעים תכנוניים ומנהליים, את הנוכחות הפלסטינית באזורים שעליהם היא מנסה להשתלט.

בחודש אוגוסט 2015 ניהלו השלטונות הישראליים מסע הרס חסר תקדים ברחבי הגדה והחריבו כמאה מבנים, מחציתם בתי מגורים, שבהם חיו יותר מ-200 בני אדם, בהם כמאה קטינים. ככל שנקפו החודשים, הלכו והתקבעו היקפי ההרס, שנתפסו בשלהי 2015 כחריגים, כנורמה וכחלק ממדיניות רשמית של ישראל ברחבי שטח  C.

במסגרת מדיניות זו ב- 2016 הרסה ישראל 274 בתים בגדה (לא כולל מזרח עיר הקודש), והותירה 1,134 בני אדם, בהם -591 קטינים, ללא קורת גג. היקף החורבן שזרעה ישראל בשנה זו עולה על מספר הבתים שהרסה בגדה בשנים 2014 ו-2015 יחדיו.

ישראל מיישמת את מדיניות ההרס תוך התעלמות מהמציאות הבלתי אפשרית שהיא יוצרת עבור התושבים הפלסטינים, כאילו אין לשלטונות הישראליים כל אחריות להיווצרותה: בהעדר כל אפשרות לבנייה חוקית, לא נותרה לתושבים כל ברירה אחרת אלא לבנות את בתיהם ללא היתרים ולחיות בפחד מתמיד מהרס בתיהם ומקורות מחייתם. בכך, כופה ישראל על עשרות אלפי בני אדם חיים בתנאים בלתי אנושיים, ללא תנאי מחייה בסיסיים ובלא כל סיכוי לשיפור מצבם. מדיניות זו, המיושמת זה שנים, היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית ומהווה העברה בכפייה של תושבים פלסטינים מוגנים, בתוך השטח הכבוש. זאת, בין אם הדבר נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית. מדיניות זו, אשר כל רשויות ישראל שותפות ליישומה, פוגעת אנושות בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של עשרות אלפי פלסטינים באופן ישיר ובמאות אלפים נוספים באופן עקיף – כאשר בה בעת היא מעידה כאלף עדים על כוונותיה ארוכות הטווח של ישראל, להוסיף ולשלוט בשטח תוך דיכוי ונישול תושביו.