המשבר בין ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון בנוגע לפתיחת תאגיד השידור הציבורי נמצא בעיצומו.

מעבר לספינים שצצים חדשות לבקרים בכלי תקשורת שונים אשר מגיעים בעיקר משרים בכירים בליכוד, לא נעשים מאמצים קונקרטיים לפתור את המשבר.

גורם המעורה בפרטים מסר כי נכון לעכשיו, נתניהו מבוצר בעמדה המקורית שהציג בסוף השבוע — סגירת התאגיד או הליכה לבחירות. גם שר האוצר התבטא בנושא ואמר כי הוא אינו מעוניין בהקדמת הבחירות, אך "נערך לכל תרחיש".

אפילו ההסכמה המקורית בין נתניהו וכחלון לפיה תאגיד השידור ייפתח כמתוכן ב־30 באפריל ובמקביל יחוקק חוק התקשורת, המיועד להטיל פיקוח על כל גופי התקשורת, נראית כעת בעייתית ולא ישימה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כבר הודיע כי הוא מתנגד להנחת תזכיר החוק במושב הנוכחי של הכנסת, ולכן החוק יונח רק בתחילת מאי.

משמעות הדברים: התאגיד ייפתח כמתוכנן, אך חוק התקשורת ייכנס לתהליך חקיקה רק עם פתיחת מושב הקיץ. קצב חקיקת החוק תלוי במספר רב של גורמים לרבות הערות של היועץ המשפטי לממשלה ובעיקר של ועדת שרים לעניני חקיקה והעומדת בראשה — שרת המשפטים איילת שקד שטוענת שהיא יודעת היטב "לבחון דברים לעומק" ושכבר הוכיחה כי היא מנוסה איך לעכב חקיקה.

בכל התקופה הזו, עד שהחוק ייכנס לתוקף, ה"נזק הפוטנציאלי" ממערכת החדשות של התאגיד החדש גדול מידי עבור נתניהו. בעיקר בתקופה שנושא חקירותיו טרם התבהר סופית. נראה כי זו אחת הסיבות שנתניהו מתנגד להקמת התאגיד כל עוד אין חוק תקשורת שמאפשר לו לפקח עליו.

תרחיש נוסף ששב ועלה לחלל האוויר הוא מיזוג בין רשות השידור לבין התאגיד. למרות שהוא נשמע משכנע הוא לא ישים תקציבית. בהנחה שניתן לבצע את המיזוג הזה מבחינה תפעולית, תקציב התאגיד עומד על כ־740 מיליון שקל ותקציב רשות השידור ללא הפקות עומד על כ־640 מיליון שקל. כחלון חזר ואמר כי הוא לא יהיה מוכן לשידור ציבורי שיעלה מעל ל־670 מיליון שקל. כלומר, אין תקציב למימון שני הגופים.

ישנה חלופה נוספת שנתניהו עשוי להסכים לה — לפתוח את התאגיד כמתוכנן בלי מערכת חדשות בטלוויזיה ובלי מערכת התחקירים החדשה שמאיימת עליו.