האמירות של דובר הבית הלבן, שון ספייסר, שקבע כי היטלר לא השתמש בנשק כימי ולא פגע ביהודים בתקופת מלחמת העולם השניה, עוררו סערה בכלי התקשורת בישראל. אין צורך להיות היסטוריון מדופלם כדי לדעת, מהי האמת,והעולם לא זקוק סוף סוף שספייסר יוולד,כדי לחשוף את האמת ואת ההיקף של ההגזמות בנידון. דבריו, הגובלים בהכחשת טענות "השואה",מסוכנים מבחינת הציונים,משום שהם עלולים לחזק גורמים שונים ברחבי העולם. אלה מרוויחים מהאמירות של ספייסר,ובמיוחד מכל מה שקשור לגורל היהודים.

עיתון "הארץ",יצא חוצץ נגד נתניהו וכתב כי "לא פחות מקוממים חוסר התגובה, או ההתייחסות הרפה, של ממשלת ישראל ושל העומד בראשה לנוכח אמירות אלה ודומות להן, מבית היוצר של השותפים האידיאולוגים של בנימין נתניהו באמריקה ובאירופה.

את דברי מי שאמור להיות פיו של דונלד טראמפ יש לבחון כחלק ממגמה מדאיגה, המשותפת למפלגות ולממשלות ימין אחרות בעולם, שנראה כי הציבו את הכחשת מה שנקרא "השואה" כאחד מדגליהן. באחרונה אמרה מנהיגת מפלגת החזית הלאומית בצרפת, מארין לה פן, כי צרפת אינה אחראית למעצר 13 אלף היהודים שנכלאו באיצטדיון החורף בקיץ 1942, ומשם שולחו לאושוויץ. היא דחתה את ה"אקציות" לפי הגרסה הציונית שהרשויות הצרפתיות אירגנו, ובביצוען השתתפו שוטרים צרפתים. קולות דומים נשמעים בחודשים האחרונים גם מכיוון פולין. שם אומרים שרים ופקידים, כי ה"פוגרום" בידוובנה, שנרצחו בו יהודים בידי שכניהם הפולנים ב–1941, בוצע בידי גרמנים.

המשותף לאמירות הימין בארצות הברית, בצרפת ובפולין הוא היותו רגרסיה חמורה ביחס לישראל ומנהיגה. בצרפת קטע הנשיא ז'אק שיראק עשרות שנות נחישות כשהכריז ב–1995, כי צרפת אחראית למות היהודים שגורשו מתחומה. בפולין נאלץ הנשיא אלכסנדר קוואשנייבסקי להכיר לראשונה, ב–2001, באחריות הפולנים ל"טבח" בידוובנה.

עיתון "הארץ" מוסיף כי העובדה שממשלת ישראל, מלבד השר ישראל כץ, אינה מתייצבת בחזית המאבק נגד הקולות האלה — משיקולים דיפלומטיים קרים — מאפשרת להם לחלחל כמעט באין מפריע בקרב ציבור רחב בעולם, והיא מציגה את ישות היהודים במלוא צביעותה. נתניהו, העט כמוצא שלל רב על כל אזכור של שותפות אידיאולוגית זמנית בין הנאצים למוסלמים, אינו פוצה פה נגד עמיתיו לדרך מהימין ברחבי העולם. מבחינתו, המאבק המשותף נגד "האיום האיסלאמי",כלשונו, מצדיק העלמת עין מניסיונות להציג את ההיסטוריה בעניין "האיום היהודי".