שר האוצר משה כחלון הכריז על מלחמה פוליטית כשהציג תוכנית עם שורה של הקלות שיעלו כ־4 מיליארד שקל בשנה, בלי לתאם אותה עם אף אחד בממשלה. וזה עוד לפני העלאת קצבאות הנכים המתוכננת. לכאורה, ישנו מקור תקציבי לכל ההחלטות הללו של שר האוצר.

מבחינה תקציבית, התוכנית הזו, שמורכבת משורה של צעדים, כמעט חסרת אחריות. הסיבה לכך היא שהאוצר לא יכול לומר כיום שאין לו צורך בכרית הביטחון. בנוסף, מדובר על תוכנית שלא תואמה עם אף אחד בממשלה ולכך עשויות להיות השלכות תקציביות ופוליטיות.

אנשיו של שר החינוך נפתלי בנט החלו להזדעק על חוסר התיאום איתם בכל הנוגע לתוכנית הצהרונים שנמצאים בתחום אחריותם, שר הבריאות יעקב ליצמן כבר הספיק להזכיר את ההתחייבות הקואליציונית למימוש הרפורמה הסיעודיות שטרם התבצעה, וסביר להניח שגם יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר הפנים אריה דרעי לא ישבו בשקט בזמן שהתוכנית של כחלון מחלקת מחדש את השלל התקציבי.

מה שכחלון כן הצליח להשיג במהלך הזה הוא לסובב בחזרה את המציאות שהיכתה בפניו כשהתקפל בפני בנימין נתניהו בסוגיית תאגיד השידור הציבורי.

לאחר שהוצג כמי ששיתף פעולה עם נתניהו במהלך מלוכלך שבמסגרתו יוקם תאגיד חדשות חדש שיהיה כפוף למרותו של נתניהו, כעת הוא יהנה ממוניטין של מי שקידם רפורמה משמעותית. אם הרפורמה לא תתרחש, הוא יפיל את האשמה על נתניהו, ואם היא תצליח הוא יקח לעצמו את הקרדיט.

הכרזת מלחמה כזו מוכיחה שכחלון חושב שכבר אין לו מה להפסיד. יאיר לפיד פוטר ממשרד האוצר על הרבה פחות מזה - עלות תוכנית 0% מע"מ על דירות חדשות מקבלן שתואמה עם נתניהו. כחלון הקפיד לעקוץ את השניים במסיבת העיתונאים שערך כשאמר ש"כולם מדברים על מעמד הביניים. עד היום דיברו ולא עשו. אפשר לשאול איפה הכסף, אבל מה שחשוב באמת זה חיזוק מעמד הביניים". הוא החליט ללכת על כל הקופה ולא להשאיר שקל לשותפיו לקואליציה.

בהליך תקין היה מצופה משר האוצר להציג לממשלה מה ברצונו לעשות עם עודפי תקציב, במידה וישנם, לפני שהוא יוצא בהכרזות לציבור. מאחר שחלק גדול מההכרזות שכחלון השמיע צריכות לקבל את אישור הכנסת כדי להתממש, הן עוד עלולות לעלות לציבור הרבה כסף.