במדינות העולם השונות, ההמונים מציינים מאורעות של גאווה וכבוד בהסטוריה של מדינותיהם. מאורעות שמכסים על אירועים ותקריות, שהתרחשו בנסיבות מיוחדות ולא מעוררות גאווה או כבוד. עובדה זו, לא חלה כמובן על ישראל שחסרים לה, היסודות הקיימים בכל מדינה הגונה רלבנטית.

ישראל הוקמה, כידוע, לאחר שביצעה מעשי טבח מזוועים נגד הפלסטינים תושבי ארץ פלסטינה המקוריים, ואילצה מליונים לברוח מחשש לחיים. זוהי התרבות הישראלית הקיימת מזה כשבעים שנה, שבהתאם לה,  ישראל הפכה "מעבדה" לעריכת ניסויים על כלי הנשק הקטלניים עד שהפכה לעשירה ביותר ממכירת כלי הנשק לפושעים והרוצחים במקומות בהם פורצים סכסוכים בין האנשים.

ישראל מכרה נשק לרואנדה בזמן רצח העם, לדרום אפריקה תחת שלטון האפרטהייד ולסרביה במהלך מלחמות הבלקן. חברות נשק ישראליות מקיימות יחסים עסקיים עם הגורמים האחראים לטבח בדרום סודן. סוחרי נשק ישראלים ייצאו רובים לדרום סודאן, וסייעו לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. סוחרי הנשק האלה, לא פעלו על דעת עצמם, אלא היו בקשר הדוק עם גורמים במשרדי החוץ והמלחמה בישראל שאישרו את הייצוא.

בדרום סודאן מתחוללת, מאז דצמבר 2013 ,מלחמת אזרחים עקובה מדם, ובהתאם לנתוני ארגוני זכויות האדם, למעלה מ- 2.5 מיליון אזרחים נעקרו מביתם בגלל הלחימה, למעלה ממחצית האוכלוסייה צריכה סיוע הומניטרי, עשרות אלפים נרצחו ומאות כפרים נשרפו. בקונפליקט בדרום סודן, למעלה מ-16,000 ילדים גויסו בכפייה לכוחות הלחימה.

מדינות אירופה הכריזו על אמברגו נשק על דרום סודן, גם ארה"ב השעתה את הסיוע הצבאי למדינה, ומדינות רבות מסרבות למכור נשק לטבח האזרחים האכזרי. אך ישראל, שבעשורים האחרונים ייצאה נשק לכ-130 מדינות בעולם, (היא מדווחת לרשם האו"ם לסחר בנשק קונבנציונאלי רק על חמש מדינות בלבד, אליהן היא מייצאת נשק), מתנהגת בצורה שונה מכל המדינות, ומספקת נשק לכנופיות הרצח בדרום סודאן. הרי כלי נשק ורובים מסוג "גליל" נצפו לא פעם בלחימה במדינה זו. בכירים ישראלים רבים מתגאים בקשרים הענפים עם הממשלה הדרום-סודנית. נציגים מדרום-סודן, מבקרים באופן תדיר בתערוכות וכנסי התעשייה (הבטחונית) כמו ISDF או כנס HLS שהתקיימו בגני התערוכה. בנוסף ישראל מעורבת לא רק בחימוש כבד של דרום סודן, אלא גם באימון כוחות הצבא במדינה (כוחות הכוללים ילדים-חיילים). משמע ישראל אחראית ומעורבת בביצוע פשעי מלחמה אכזריים ומתועבים בדרום סודאן.