השרים איילת שקד ויריב לוין פועלים להחלת חקיקה ישראלית בגדה המערבית. לשיטת שקד־לוין, בכל הצעת חוק ממשלתית יצויין אם היא תחול גם על השטחים הכבושים. בפועל, כל חקיקה תחול עליהם אוטומטית, למעט חריגים נדירים, במקרים שהשלטון לא ירצה להעניק לפלסטינים את הזכויות המוקנות ליהודים. כוונת המציעים ברורה: עוד צעד במחיקת הקו הירוק ובסיפוח הגדה לישראל — סיפוח של השטח אך לא של תושביו, כדי לשלול מהם מעורבות בקביעת גורלם.

כך מתנהל סיפוח זוחל: ראשון בא הזחל"ם, במלחמה. אחריו זוחלים פנימה המתנחלים, מי בהתגרות בממשלה ומי בעידודה. אז באה הממשלה ופורשת את חסותה הרשמית על אלה כאלה. לבסוף מזדחל בעקבותיהם החוק, לשוות מראה מהוגן למציאות המפלה את תושבי המקום, שאינה מוכרת על ידי שום מדינה ושעתידה כפוף למשא־ומתן.

ישראל סיפחה את מזרח עיר הקודש בסמוך לסוף מלחמת ששת הימים, אך אף שלהלכה ההתאזרחות אפשרית, למעשה ישראל מכבידה מאוד על תהליך זה. זאת בהתאם למדיניותה לשמור על רוב יהודי גדול. בבואה לאחר 14 שנה לספח למעשה, אם גם לא להלכה, את רמת הגולן, היתממה ישראל והחילה על השטח שנכבש מסוריה רק את "המינהל והמשפט", אך אילצה את התושבים,לקבל את אזרחותה. היא אינה מעזה לפעול בגלוי נגד החוק הבינלאומי ולנהוג כך גם בגדה.

התחליף שהציעו שקד, לוין ואחרים בכנסת עוד לפני כשלוש שנים, טרם צירופם לממשלת נתניהו — היא כשליחת הבית היהודי והוא כנציג האגף הימני בליכוד — הינו להתחכם ולזחול לסיפוח באמצעות השוואת התנאים משני עברי הקו הירוק — אך רק ליהודים. זהו ניצול של מראית־העין בת יובל השנים, כאילו השטח צבאי ונתון למרות מפקד הכוחות, כלומר אלוף הפיקוד, שחזקה עליו שהוא מכלכל את מעשיו מתוך ראיית הצורך הצבאי. מאחר שבישראל,הצבא כפוף לממשלה הכפופה לחוקי הכנסת, שינוי החקיקה מאפשר להגניב את הסיפוח והאפליה מבעד לדלת הצבאית.

שקד ולוין העלו את ההצעה ערב ביקורו של הנשיא דונלד טראמפ בישראל וברשות הפלסטינית, בתקווה לחידוש התהליך המדיני. הם מעוניינים לטרפד כל סיכוי להסכם אפשרי עם הפלסטינים, תוך שהם מתחנפים למתנחלים ולתומכיהם, במרכזי מפלגות הימין ובקרב המצביעים. בעיוורונם האידיאולוגי הם מובילים את ישראל לאחת משתי אפשרויות רעות: סופה כ"מדינה יהודית", או הפיכתה הרשמית ל"מדינת" אפרטהייד.