המדיניות והצעדים הישראלים בשטחים הפלסטינים הכבושים הם הגורם המרכזי המעורר צרכים הומניטריים בשטח זה. כך עולה מדו"ח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, לקראת יום השנה החמישים לכיבוש הישראלי.

ראש המשרד דיוויד קרדן אמר "המשבר בשטח הפלסטיני הכבוש נובע בעיקרו מהיעדר הגנה על אזרחים פלסטינים – מפני אלימות, מפני אובדן קורת גג, מפני הגבלות על גישה לשירותים ולמקורות מחיה ומפני הפרות אחרות של זכויותיהם".

בדו"ח נאמר כי עקירתם של פלסטינים בכפייה מבתיהם נמשכה, על אף שהפסקת האש משנת 2014 החזיקה מעמדה, וב־2016 לא נעקרו אנשים נוספים ברצועת עזה, אך עדיין נותרו בה יותר מ־9,000 משפחות עקורות (47,200 בני אדם). בגדה המערבית, מספר הפלסטינים שאיבדו קורת גג בשנת 2016 בשל הריסת בתיהם על ידי הרשויות הישראליות, היה גדול יותר מאשר בכל שנה מאז החל משרד האו"ם לתעד את התופעה, בשנת 2009, והגיע ל־1,601 בני אדם, בהם 759 ילדים.

מספר המבנים שנפגעו עמד על 1,094, והם נהרסו ברובם הגדול בנימוק שנבנו בלא היתרי בנייה – היתרים שכמעט בלתי אפשרי להשיגם מהרשויות הישראליות..

הדו"ח שציין את המשך ההגבלות על תנועת פלסטינים ועל גישתם לשירותים בסיסיים ולסיוע הומניטרי קבע כי במחצית השנייה של 2016 פחת מספר הפלסטינים שהותר להם לצאת את רצועת עזה. בנוגע לגדה המערבית ב- 2016, תועדו 572 מכשולי תנועה, ו־110 מכשולים נוספים תועדו בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל. ההגבלות הישראליות על כניסת עובדים של ארגוני סיוע אל עזה, התהדקו ב־2016: 31% מהבקשות להיתרי כניסה ויציאה מהרצועה נענו בסירוב, לעומת 4% בממוצע ב־2015.

ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש דיוויד קרדן אמר כי  המצור הישראלי על הרצועה, הותיר אותה פגיעה וחלשה. ובגדה המערבית התרבו המקרים שבהם נחסמה תנועתם של עובדי או"ם וארגונים בינלאומיים. בנוסף, בשנת 2016 הרשויות הישראליות הרסו או תפסו 300 מבנים במימון תורמים שניתנו לנזקקים פלסטינים כסיוע הומניטרי. כאשר שווי הסיוע שנהרס או הוחרם מסתכם ביותר מ–730 אלף דולר. סכנה נשקפת ליותר ממאה מבני סיוע נוספים שקיבלו צווי הריסה, הפסקת עבודות או פינוי, או התראות בעל פה.