שרת המשפטים הישראלית, איילת שקד, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור את דובר ארגון "שוברים שתיקה", דין יששכרוף, שסיפר שהכה עציר פלסטיני לעיני חייליו בעת שירותו הצבאי באל-ח'ליל. לדרישה של שקד אופי פוליטי מובהק. מטרתה לחקור ארגון, שהיא מנהלת מאבק אידיאולוגי נגדו. כפוליטיקאית מותר לשקד לדרוש את הפעלת מנגנוני החקירה והשיפוט נגד יריבים פוליטיים, אבל כשרת המשפטים היא חוצה קו אדום ופוגעת בשלטון החוק.

שקד אינה מתאמצת להסתיר את האופי הפוליטי המובהק של פנייתה, שהורתה במאבק של ארגוני ימין קיצוני נגד "שוברים שתיקה" ובניסיון להציג יחס מפלה לכאורה כלפי החייל אלאור אזריה, שהרג פלסטיני פצוע באל-ח'ליל. בראיון אמרה שקד, שאם יששכרוף דובר אמת, יש להעמידו לדין כדי להראות שישראל מתייחסת בחומרה לפשע שביצע, כדבריה. אם יתברר, לעומת זאת, שיששכרוף משקר, כגרסת החיילים שנכחו באירוע, על ישראל להודיע, לשיטתה, שלדברים אין שחר.

כך או כך, שקד רוצה לגייס את המשטרה והפרקליטות לצרכיה, אם כדי לתחזק מצג שווא של כיבוש נאור, שבו הכאת עציר נחשבת לחריג, ואם כדי לקעקע את אמינות "שוברים שתיקה", ארגון שבנימין נתניהו עם שקד וחבריה הכריזו מלחמה עליו.

התביעה של שקד נועדה ליצור הרתעה, ובאמצעותה השתקה. גם אם לבסוף לא יישפט יששכרוף על פרסום מעשהו, שאר יחידי הסגולה האוזרים אומץ לספר על מעשיהם ילמדו מכך, שביום מן הימים גם הם ייחקרו ואולי ייענשו. כך מקווה שקד להשתיק בהדרגה את אחד ממקורות המידע היחידים המדווחים באופן עצמאי על התנהלות צבא ישראל בשטחים הכבושים וגרסתם אינה מוכתבת על ידי שיקולים אִינְטֶרֶסַנְטיים והסברתיים.

התלונות של יששכרוף, כמו של עדי "שוברים שתיקה" אחרים, נועדו להציב זרקור על עוולות הכיבוש הישראלי. אם היה ראוי לחקור אותם, הרי צבא ישראל אחראי לכך, ולא מנגנון אזרחי אשר עלול להיות מושפע מהממונים הפוליטיים. ההמלצה המסוכנת של שקד מדגישה שזרועות החוק בהן משמשות כמנגנוני חושך המחפים על עוולות השלטון ומקדמים את יעדיו.

המאבק נגד הכיבוש, כמו כל מאבק נגד עוולה ממוסדת, גובה לפעמים מחיר גבוה ממי שמנהלים אותו. יש לחזק את יששכרוף ואת "שוברים שתיקה" על נכונותם לשלם את המחיר הזה ולשבח אותם על עמידתם האיתנה נגד הכוחות שמנסים להשתיקם.