שיעור ההכרה בפליטים אריתריאים בישראל נמוך מ–0.1%. כ–8,500 איש מהם הגישו בקשת מקלט; רק שמונה הוכרו כפליטים, ויותר מ–3,000 ממתינים למענה.

מבקשי המקלט מאריתריאה אמנם זוכים להגנה זמנית ואינם מגורשים, אך ישראל מפעילה עליהם לחץ רב לחזור למדינתם, או למדינה אחרת באפריקה. עד 2013 סירבה רשות האוכלוסין לבחון את בקשות המקלט שלהם, בנימוק שממילא אין הם מגורשים, אך בהוראת בית המשפט החלה לבחון אותן — אלא שהיא דוחה אותן באופן כמעט אוטומטי.

באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה מבקשת ישראל למצוא דרכים שונות לדחיית בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה. הרשות דחתה בקשות מקלט רבות בהתבסס על חוות דעת, ולפיה עריקה מצבא אריתריאה איננה עילה לקבלת מעמד של פליט. במקרים אחרים טענה, שהבקשות הוגשו יותר משנה לאחר כניסת מבקשי המקלט לישראל. הטענה הראשונה מצויה בבירור בבית הדין לעררים, אך את הטענה על הגשה מאוחרת פסל בית המשפט.

ישראל מצאה דרך חדשה להימנע מהכרה בפליטים. רשות האוכלוסין שכרה ללא מכרז את שירותי "המרכז למדיניות הגירה ישראלית" כדי להשתמש בהמלצותיו ובדו"חותיו לעדכון עמדת ישראל ביחס למבקשי המקלט מאריתריאה. מדובר בגוף, המנהל קמפיין לגירוש מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודאן וטוען, שכמעט כולם מהגרי עבודה ולא פליטים. "יש לשים סוף אחת ולתמיד לבלוף הפּליטוּת של המסתננים מאריתריאה", אמר יונתן יעקובוביץ’, ממייסדי המרכז, כשהוא מתעלם מדו"חות של האו"ם ושל משרד החוץ האמריקאי המצביעים על הפרות חמורות של זכויות האדם שם וסכנה לחיי מתנגדי המשטר. המרכז גם יזם את החוק הדראקוני, המחייב מבקשי מקלט להפריש חלק משכרם לפיקדון, שיקבלו רק בצאתם מישראל.

המוקד לפליטים ולמהגרים טוען, שאין מדובר בגוף מחקרי מקצועי, אלא בעמותה בעלת מטרה פוליטית להרחקת מבקשי מקלט מאפריקה. המוקד פנה לוועדת המכרזים ולמשרד הפנים ורשות האוכלוסין בדרישה לבטל את ההתקשרות עם המרכז.

על שר הפנים הישראלי אריה דרעי להורות לרשות האוכלוסין להפסיק את ההתקשרות עם "המרכז למדיניות הגירה ישראלית" ואת יתר הניסיונות להכחשת בעיית הפליטים מאריתריאה ומסודאן. יש להשקיע משאבים לקליטת מבקשי המקלט הנמצאים בישראל, בעיקר לנוכח העובדה שזרם הנכנסים הופסק לחלוטין.