ממשלת ישראל החלה ליישם בתקופוה האחרונה את החוק הדרקוני, המונע את כניסתם לישראל של מי שתומכים בחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי עליה או על ההתנחלויות הלא חוקיות בשטחים הכבושים — באמצעות העברת רשימות שחורות לחברות תעופה בעולם.

נציגי "לופטהנזה" הודיעו לפני כשבועיים לחמישה חברים במשלחת בין־דתית, בהם שלושה פעילים יהודים אמריקאים, שהמראתם מוושינגטון לתל אביב נאסרה בידי רשויות ההגירה בישראל. במשרד הפנים הישראלי אישרו, כי כניסתם נאסרה מאחר שמדובר בפעילים שקידמו חרם נגד ישראל.

אחת הפעילות שעלייתה למטוס נאסרה, אליסה ווייז, ביקרה בישראל לא פחות מתשע פעמים בעבר, בעיקר בעת לימודיה להסמכה רבנית. התנגדות לשליטה הצבאית בשטחים הכבושים ותמיכתה בחרם כאמצעי בלתי אלים להתנגדות הן עילה מספיקה עבור ממשלת ישראל כדי לסמן אותה כ״פרסונה נון גרטה״.

לפי מסמך שפירסמה בתקופה האחרונה רשות האוכלוסין וההגירה, בשיתוף המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות גלעד ארדן, המוביל את יישום החוק, מעתה תימנע כליל כניסת אזרחים זרים אם הם "נוקטים בפעילות ממשית, עקבית ורציפה לקידום חרמות במסגרת ארגוני הדה־לגיטימציה הבולטים או באופן עצמאי". הצעד הקיצוני הזה, שממשלת נתניהו בחרה לנקוט נגד מתנגדי הכיבוש, בהם גם יהודים ברחבי העולם היכולים בנסיבות אחרות להיכנס לישראל, מעלה שאלות קשות לא רק לגבי יכולתו של השלטון הנוכחי להתמודד עם ביקורת לגיטימית בצורה דמוקרטית — אלא גם לגבי הכלים האנטי־דמוקרטיים שנבחרו כדי להיאבק בה.

רשימות שחורות מסוג זה מחייבות עבודת ריגול, מעקב ותיוג שיטתיים של פעילים פוליטיים ברחבי העולם.כל מדינה מתוקנת לא יכולה להשלים עם עובדת קיומה של משטרת מחשבות חשאית מסועפת כזאת, המסמנת אזרחי מדינות זרות על־פי דעותיהם על מנת לסתום את פיותיהם. ממשלת הימין של ישראל מגבירה את אמצעי הדיכוי נגד מבקריה, והיא תמשיך לעשות זאת כל עוד לא יעצרו בעדה. זאת יכולה לעשות רק אופוזיציה חזקה ומאוחדת, שרואה בשמירה על חופש הביטוי והדמוקרטיה תנאי הכרחי לעתיד בני האדם החיים תחת שלטונה של ישראל.