למרות שהם מנסים לשדר את התחושה ההפוכה, התקשורת המסחרית ונתניהו דווקא עובדים יחד, או לפחות משרתים אחת את השני באופן נאה.

די להיווכח בזמן המסך שניתן ביום (רביעי) בשבוע שעבר לנתניהו בפריים טיים של חדשות ערוץ 2 שמהווה כלי התקשורת המרכזי בישראל. משך 40 דק׳ זכה כנס של 2,000 פעילי הליכוד בהשתתפות ראש הממשלה לזמן שידור ישיר ללא הפרעות. מסרים מושחזים היטב הועברו ישירות לאוזניהם של מאות אלפי ישראלים.

חצי שעה של פרסומות בפריים טיים של ערוץ 2 (נכון למחירון 2015) עולה כ-8 מיליון ש''ח, חשיפה לה זכו נתניהו והליכוד בחינם. דבריו של נתניהו ושל יו''ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שודרו באותו ערב ולמחרת בבוקר שוב ושוב בכל מהדורות החדשות ותכניות האקטואליה. גלי "צה''ל", לא כלי תקשורת זניח, הגדיל לעשות בבוקר חמישי כאשר השמיע, לפני ואחרי כל ראיון וכל אייטם בתכנית הבוקר, את נתניהו בקולו אומר לא יהיה כלום, כי אין כלום''.

ראש הממשלה הישראלי לא יכול לבוא לתקשורת המסחרית בישראל בטענות על כך שהיא זוממת להפילו. היא, התקשורת המסחרית, אשר בנתה את המותג נתניהו והיא ממשיכה לתחזק אותו גם כעת. לדמיין למשל מה היו צריכים לעשות הנכים בשביל לקבל חצי מהסיקור הזה בשעות השיא. לזרוק עצמם לכביש? לשפוך על עצמם דלק? הם כבר עשו זאת. האם כינוס של מאות עובדים לפני פיטורים והרס חייהן של אלפי משפחות היה זוכה לחשיפה ממושכת כזו?האם כינוס כזה היה זוכה לסיקור פתוח של 40 דקות עם פרשנים מהשטח?

הדבר מזכיר את היחסים הכאילו מנוגדים בין טראמפ והתקשורת האמריקאית. נהוג לומר שטראמפ נבחר למרות עמדת התקשורת הממסדית. אבל האמת היא שטראמפ קיבל משך חודשים ארוכים חשיפה מופרזת, בערכים כספיים שלא ניתן לחשב. כל אמירה שלו, כל מצמוץ, כל ציוץ זכו לשעות חשיפה אינסופיות. ישנו כְּלַל אֶצְבַּע בפוליטיקה על פיו המועמד שזוכה לבסוף בבחירות הוא זה שמדברים עליו יותר מהאחרים.

משחק ההאשמות בין נתניהו וחלק מכלי התקשורת נמשך. כל אחד בטיעונים כבדי המשקל שלו בשם הדמוקרטיה, הציונות ומה לא. איכשהו נתניהו יוצא מחוזק מהעימותים הללו. אולי זה בגלל שמה שנראה כשני הפכים הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע?