בגדה המערבית קיים ממשל של הרשות הפלסטינית, שמקובל על העולם. בגדה המערבית פורצים הכוחות הישראלים בכל יום לכפרים ומחנות הפליטים.

משמעות הדבר, פעילויות ומעשים כאלה, עומדים בסתירה עם החוק הבינ"ל, וישראל ממשיכה להתגרות בקהילה הבינ"ל. למשל ב- 12 באוגוסט, בשעות הבוקר המוקדמות, נכנסו עשרות חיילים ולפחות חמישה כלי רכב צבאיים למחנה הפליטים ג'נין כדי לעצור את אחד הפלסטינים. בתוך כך אירעו התנגשויות כאשר בהתאם למקורות הישראלים, צעירים פלסטינים ירו אש חיה לעבר החיילים, זרקו עליהם אבנים ומטענים מאולתרים. בתגובה - נאמר - החיילים הישראלים ירו אש חיה לעבר הצעירים, וכך התלקחו העימותים בשני הרחובות המרכזיים של מחנה הפליטים ג'נין.

ארגון בצלם שערך תחקיר, קבע כי החיילים הישראלים הציבו מארב במחנה הפליטים, ירו למוות בשני תושבי המחנה – סעד סלאח, בן 21, ואווס סלאמה, נער בן 16, על אף שהם לא סיכנו את חיי החיילים. חוקרי בצלם קבעו כי אין זו הפעם הראשונה שהצבא מציב מארב חמוש להתמודד עם מיידי אבנים, כאילו מדובר בשיטת פעולה שיכולה להיחשב לחוקית.

===  

ואולם גם כאן, כמו במקרים הקודמים, השימוש בירי קטלני בנסיבות האירוע אינו ניתן להצדקה, אמרו החוקרים והוסיפו כי העובדה שבעקבות המקרים הקודמים לא ננקטו כל צעדים נגד המעורבים, כולל לא נגד המפקדים שהורו על הצבת המארבים, היא שמאפשרת את המשך יישומה של מדיניות בלתי חוקית זו. עוד נמסר כי "לאורך שנות דור, פניות למערכת אכיפת החוק הצבאית – במטרה לקדם דין וחשבון משמעותי במקרי הרג של פלסטינים – לא הוכיחו את עצמן. במקרים רבים לא נפתחה חקירה, ובכל מקרה, אחריתה של חקירה כזו – אפילו כן נפתחה – היא, כמעט תמיד, טיוח. לכן, החליט בצלם לחדול מפנייה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה.

ביקורת חריפה כבר נמתחה על אמינות התחקירים שביצע הצבא הישראלי, בנוגע לתקריות רבות שלא ננקטו צעדים משפטיים נגד האחראים להן. הגורמים הישראלים בעיקר בצבא נושאים באחריות לאירועים מסוג זה, ומדיניות הטיוח השיטתי של הפרקליטות הצבאית, לא תועיל אדרבא המצב יחריף עוד יותר מפני החיילים ימשיכו במעשיהם המרושעים, עם אצבע קלה על ההדק, לרצוח בדם קר את הפלסטינים.