התקרבנות מהולה בצביעות
"כל אדם שעיניו בראשו ורוצה להתנהג בהגינות מזערית מקבל את האמירה המפוסמת:"מה ששנוא עליך אל תעשה לרעך".
יש באמת מקום לביקורת על התנהגותו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ בעקבות האירוע הגזעני בוירג'יניה. יש בהחלט מקום לנקוט צעדים תקיפים נגד יחידים וקבוצות גזעניות שמשתמשים לרעה בתיקון הראשון לחוקה (המגן בין השאר על חופש הדיבור וחופש ההתארגנות). על כך נאמר:"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" נבחרי ציבור ישראלים שתובעים ממנהיגים זרים לגלות אפס סובלנות כלפי גילויים אנטישמיים, אינם באים בידיים נקיות.
בעוד שפעילי האלט-רייט האמריקאים נמנים עם שולי החברה, רבני האלט-רייט הישראלים נמנים עם לב הממסד. רבנים שפרסמו פסקי הלכה הקוראים לא להשכיר או למכור דירות לערבים, לא להעסיקם ולא לקנות מחנויותיהם, מוסיפים לקבל את שכרם מהקופה הציבורית. בניגוד לאנשי דת מוסלמים שמובאים לדין על עבירות של הסתה לגזענות, אנשי דת יהודים נהנים מחסינות דה- פקטו.
קריאה "מוות לערבים" הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהפולקלור במגרשי הכדורגל. פעילי ארגון "להב"ה" מתנכלים בגלוי לנהגי מוניות פלסטינים בעיר הקודש, לערבים שמעזים להתרועע עם ישראליות ואף לבית הספר הדו-לשוני בעיר - מעוז של קיום משותף. חוק שאושר בכנסת במארס 2011, מאפשר לוועדות הקבלה ביישובים קהילתיים לסנן מועמדים למגורים בנימוק המכובס של "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב". רובו הגדול של הציבור היהודי חי בשלום עם סירובו של יישוב קהילתי "נאור" כמו כוכב יאיר לפתוח את שערי בריכת השחייה שלו בפני ילדים ערבים. גם פוליטיקאים לא נזעקו נגד התופעה. את זכות הצעקה שומרים בישראל לידיעה על בעלת מלון שווייצרית, שביקשה מאורחים יהודים לרחוץ במקלחת קודם שהם נכנסים לבריכת השחייה.
לפני מאה וחצי אמר נשיא ארה״ב אברהם לינקולן כי "אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן וחלק מהאנשים כל הזמן, אבל אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן". באמצעות התקרבנות מהולה במנות גדושות של צביעות, חוצפה ומודעות עצמית פגומה, נתניהו מצליח לרמות את רוב היהודים רוב הזמן.